הגדרה חדשה זו שינתה את מהותם של הנישואים. גורמים מסוימים מביאים בהכרח לתוצאות מסוימות. בימינו, הפחית המחוקק הצרפתי ולבסוף ביטל את כל המכשולים העומדים בפני נישואי בני הזוג; כל מה שנותר משלטון האב אבד עם אובדן זכותם של ההורים להתנגד לבחירת בני הזוג של ילדיהם. אותה תופעה עלתה בקיסרות הרומאית. בנערה מעצמה את כבלי שלטונו של בעלה, אחרי שסיגלה לעצמה את נישואי ה- sine manu, השתחררה האשה הרומאית, המטרונית, מהאפוטרופסות, עם הבחירה החופשית שנתנה לה במשך הזמן בבחירת בן הזוג. אל בית בעלה היא נכנסה מרצונה החופשי, ובו היא חיתה כשוות-דרגה.
בניגוד לדעה הכללית - המערבבת את התנאים ששררו בזמן הקיסרות בזכרונות ימיה הראשונים של הרפובליקה ובמנהגים הריפובליקניים שנעלמו מכבר - ברור הוא, כי האשה הרומאית בת הזמן בו אנו עוסקים נהנתה מכבוד וחופש במידה השווה, אם לא עולה, על אלו הנתבעות היום בפי הדוגלות בשווי-זכויות לנשים. רבים מדוגלי שווי זכויות לנשים בזמנם של הפלאויאנים, כמו מוסוניוס רופוס למשל, תבעו את זכות הכבוד והחופש לאשה על בסיס השויון המוסרי והשכלי שבין שני המינים. סוף המאה הראשונה ותחילת המאה השניה, היו עדות לנשים רבות חזקות-אופי וראויות להערצה. בזו אחר זו עלו על כס המלכות קיסריות שהיו ראויות לשאת לצד בעליהן את תואר הכבוד אוגוסטה, דוגמת זה שניתן לליויה רק אחר מות בעלה. פלוטינה נלוותה אל טראיאנוס במלחמותיו נגד הפרתים, והתחלקה עמו בתהילה ובאחריות. כשה- optimus princeps שכב על ערש דווי, ,מינה בסודי סודות את אדריאנוס לממלא מקומו אחרי מותו; היתה זו פלוטינה שכפתה את רצונו האחרון, ואפשרה לאדריאנוס לתפוס את מקום הקיסר בלי מהומות. דמותה של סבינה לא נפגמה על-ידי דברי הרכילות של ה- Historia Augusta. כתובות רבות מעלות על נס את טוב ליבה, ואנדרטות רבות הנציחוה עוד בחייה.
אדריאנוס, אשר בטעות סברו שעמד ביחסים רעים איתה, הקיף אותה בציות והוקרה; סוטיניוס ה- eb epistolis איבד בין לילה את "כהונת העט" שלו על שום שזלזל בכבוד לו היתה ראויה. הגבירות של האצולה גאות היו להיזכר באותן גיבורות בנות אלמוות, אשר בימי מלכות קשים היו בנות-סודם הנאמנות של בעליהן, השתתפו עמם בפיקוד ובהנהלת עניניהם, לא אבו להפרד מעליהם בשעת סכנה, וביכרו בשעת הצורך למות איתם יחד.
לפריט הקודם
