נשי רומא לא גילו נטיה למלא תפקיד אמהות, תחת זאת, הן עסקו במרץ רב בעיסוקים שונים שהיו, בימי הריפובליקה, שמורים בקפדנות לגברים בלבד. בסאטירה הששית שלו, מעלה יובנאליס להנאת קוראיו שורה של דמויות לגמרי לא קריקטוריות, של נשים שהזניחו את רקמתן, את קריאתן, את שירתן ואת נבלן כדי לשים את כל מעייניהן בהתחרות בגברים בכל השטחים. וכך אנו מוצאים: נשים ששוקעות בתאוה רבה בלמודי פרקליטות או פוליטיקה, תאבות לדעת חדשות מכל חלקי העולם, סקרניות לשמוע את הרכילויות המהלכות בעיר ואת תככי-החצר; מעודכנות בכל הנעשה בטורקיה או בסין, מעריכות את גודל הסכנה המאיימת על מלך ארמניה או פארתיה; בחוצפה קולנית, הן מביעות את דעותיהן ואת תוכניותיהן, באוזני מפקדי-הצבא כשהן עצמן לבושות בהדר מדי-קרב (ה- paludamentum), בעוד בעליהן מתבוננים ומחרישים. היו ביניהן שבכרו את פרסום הסופרים על קנוניות מדינאים, או תרגילי איסטרטגיה; בפטפוט בלתי פוסק, הן מתיימרות בהקפדתן המגוחכת בלשון היוונית והלטינית, ואפילו כשהן מסובות לשולחן, הן מבלבלות את בני-שיחן בזכרונן המדויק ובעקשות דעותיהן.
לפריט הקודם
