מאגר מידע | חזרה3 | הדפסה

עמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > דתות והגות דתית > דתות העולם העתיקעמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > ערים, מדינות ואימפריות > יוון העתיקה > תרבות ודת

אַפּוֹלוֹן חיפש מקום כדי לבנות לעצמו מקדש, שבו ינבא לבני-האדם. הוא ירד מן האולימפוס, סייר ברחבי יוון, וכשהגיע למעיין טֶלְפוּסָה מצא המקום חן בעיניו.
אך טלפוסה לא רצתה להתחלק עם האל בתהילתה, ולכן טענה בעורמה שמרוצי המרכבות שייערכו בקירבתה, וצהלות הסוסים שישתו ממימיה, ישביתו את שלוות המקום המקודש. היא יעצה לאל לבנות את מקדשו על מדרון הר פַּרנַסוֹס, מעל קְריסָה.
אפולון עשה כעצתה, הלך לפרנסוס, ובמקום רם ונישא הציב את אבני המסד למקדשו. את מפתן המקדש הקימו תושבי המקום, ובני שבטים רבים סיתתו אבנים והשלימו את ההיכל. למרגלות המקדש, ליד המעיין, קיננה מפלצת, נקבת נחש נוראה, שבימים קדומים שימשה אומנת למפלץ טיפוֹן. אפולון קטל אותה בחיצו, וגווייתה הרקיבה בחורשה.
אז החליט האל לבחור כוהנים למקדשו. הוא השקיף אל הים והבחין באוניית סוחר שעשתה את דרכה מכרתים לפּילוֹס שבירכתי הפֶּלוֹפּוֹנֵסוֹס. מייד זינק לעברה, הגיח מהמים בדמות דולפין ענקי, ורבץ על הסיפון. הסוחרים מכרתים הביטו בו אחוזי אימה. בינתיים דחפו הרוחות את הספינה מערבה וצפונה לאורך חופי הפלופונסוס. הספינה נכנסה למיצר קוֹרינתוֹס וחצתה אותו מזרחה, עד שחרטומה נתחכך אל חופו הצפוני של המיצר בחולות קריסה. בדמות כוכב זוהר זינק האל מן הספינה אל המקדש, האיר אותו באבוקות והכין את כלי-הקודש. ואז שב אל הספינה,
והתגלה בדמות גבר בדמי עלומיו, רב כוח
וּמְלֵא עֱזוּז, על כתפיו הרחבות שערו צונח.
"מי אתם?" שאל אפולון בדמות הגבר את אנשי הספינה.
"סוחרים מכרתים אנחנו, ומחוז חפצנו הוא פילוס," ענה מנהיגם, "אלא שהרוח נשאה אותנו לכאן חרף רצוננו, כנראה בהתערבותו של איזה אל."
וכך ענה להם האל: "זאוס הוא אבי, ושמי אפולון. דעו שלא תשובו עוד לקְנוֹסוֹס עירכם, ולא תראו עוד את בתיכם היפים ואת נשיכם האהובות. הובלתי אתכם במרחבי הים עד לכאן כדי שתהיו כוהני, תכירו את מחשבותיהם של בני-האלמוות ותמסרו אותן לבני-האדם. לנצח יכבדו אתכם, ומן המנחות והזבחים שיקריבו לכבודי תמצאו את מחייתכם – אבל זאת כל עוד תישמרו מקלות-דעת ומשחצנות שבני-האדם לוקים בהן."
ואז פקד אפולון על בני כרתים לגרור לחוף את הספינה. הם בנו מזבח, שרפו עליו שעורים צחורות והתפללו לאל, שנקרא בפיהם "הדֶלפיני" מכיוון שהתגלה להם כדולפין. לאחר שכילו את סעודתם הם הלכו אחרי אפולון שאחז בנבל והורה להם את הדרך, ועלו בשירה ובריקודים אל המקדש שבצל הפרנסוס. אפולון הראה להם את מסתרי המקדש ואוצרותיו, ומאז כיהנו בו כדובריו ומפרשיו של אל הנבואה:
זה היודע
את תכלית כל הדברים
ואת כל הדרכים:
כמה עלים מצמיחה הארץ באביב,
מה מניין גרגירי החול
שהגלים ומשבי הרוח
בוחשים בים ובנהרות,
וכל מה שיתרחש ומאין יבוא
הוא מבחין בְּבֵרוּר.


לפריט הקודם
לפריט הבא

ביבליוגרפיה:
כותר: הקוסמולוגיה והאלים האולימפים : אפולון מקים את מקדשו בדלפי
שם ספר: המיתולוגיה היוונית
מחבר: שבתאי, אהרון
עורך הספר: דאור, דן
תאריך: תש"ס - 2000
הוצאה לאור : מפה : מיפוי והוצאה לאור
בעלי זכויות: מפה : מיפוי והוצאה לאור
הערות: 1. מיתוסים: סידרה בעריכת דן דאור
2. עורך אחראי: יהונתן נדב
3. עריכה: אלי הירש
עורכת משנה: קטיה בנוביץ