מידאס מלך מקדוניה נודע בעושרו הרב ובגני הוורדים שלו. בגנים אלה מצאו עבדיו יום אחד את סֵיילֵנוֹס הזקן, אבי הסאטירים, שקוע בתרדמה. לדעת אחרים רדף מידאס אחרי סיילנוס ימים רבים, עד שתפס אותו ביער. סיילנוס שעשע את מידאס בסיפוריו, והמלך, שהתרשם מחוכמתו, שאל אותו מה בעיניו הדבר הרצוי ביותר לאדם.
תחילה סירב סיילנוס לענות, ורק לאחר שמידאס הפציר בו אמר: "הטוב ביותר לאדם הוא לא להיוולד, ואם נולדים מוטב למות מהר ככל האפשר."
לאחר שמיצה את חוכמתו של הסאטיר, שלח מידאס את אנשיו ללוותו אל המקום שבו חנתה פמליית דיוֹניסוֹס. האל, ששמח לשובו של סיילנוס, הציע למידאס כל תגמול שיבקש, ומידאס ביקש את היכולת להפוך כל דבר שייגע בו לזהב.
ואכן, כל דבר שמידאס נגע בו הפך לזהב. ולא רק הבית, החפצים או הפילגשים הפכו לזהב, אלא גם המים הפכו לזהב כאשר שפתיו של מידאס נגעו בהם, וכך גם הלחם והפירות, וכל שאר המעדנים שטבחיו הגישו לשולחנו. מידאס עמד לגווע בצמא וברעב, ונאלץ להתחנן בפני האל שימהר וייקח ממנו בחזרה את מתנתו.
דיוניסוס שלח אותו לפְריגְיָה, לרחוץ במי הנהר פַּקטוֹלוֹס. מידאס טבל בנהר, ונפטר מהסגולה להפוך הכל לזהב. מאז מפיקים הפריגים עפרות זהב מנהר זה. מספרים שמידאס התנחל באותה ארץ, עד שהפך למלך פריגיה. הוא הכעיס את אפולון, והאל דאג שיצמחו לו אוזני חמור. מידאס האומלל כיסה את אזניו במצנפת, ורק מן הסַפָּר שלו לא יכול להסתיר את המום. לכן איים עליו שיהרוג אותו אם יפטפט. כאשר נוכח הספּר לדעת שהסוד מכביד עליו, הוא הלך אל שפת הנהר, חפר בור, וכשראה שאין איש צופה בו רכן ולחש את הסוד לתוכו. לבסוף כיסה את הבור ומאז הוקל לו. אלא שבחלוף הזמן צמח מתוך הגומה קנה גומא, שהיה לוחש באוזני כל מי שחלף על פניו: "למלך מידאס אוזני חמור!" וכך נודע הדבר ברבים.
לפריט הקודם
לפריט הבא
