האַתוּנָאים התפארו בכך שאינם פולשים שבאו מרחוק, אלא ילידי הארץ – "אַוּטוֹכְתוֹנים". מלכם הראשון, קֶקרוֹפְּס, נולד מהאדמה, והיה ממותניו ומטה נחש. בימיו הגיע פּוֹסֵיידוֹן לאַטיקָה, ולאות בעלות על הארץ נעץ באַקרוֹפּוֹליס את קלשונו בעל שלוש השיניים. אך לאחר שאַתֵנָה נטעה שם עץ זית, פסקו האלים שהארץ תימסר לידיה, והעיר אתונה אכן נקראה על-שמה.
האל הנפח הֵפַייסטוֹס חשק באתנה. הוא התקין לה כלי-נשק, וכשהאלה באה לקחתם התנפל עליה בתאווה. אבל אתנה הגנה על בתוליה, וכשנאבקו פלט האל הפיסח את זרעו על רגלה. האלה מיהרה למחות את הזרע בפיסת צמר, והשליכה את הצמר על האדמה. מהזרע הזה נולד אֶריכתוֹניוֹס, שהיה גם הוא נחש ממותניו ומטה. אתנה דאגה לו, הצפינה אותו בתוך סל והפקידה אותו בידי פַּנדרוֹסוֹס, בתו של קֶקרוֹפְּס.
כשגדל והיה למלך הציב אריכתוניוס על האקרוֹפּוֹליס פסל עץ גדול של האלה, וייסד לכבודה את חגיגות הפַּנְאַתֵנַאיָה. בנו פַּנְדִיוֹן מלך אחריו, ובימיו ביקרו את הארץ דֵמֵטֵר ודיוֹניסוֹס. דמטר אלת היבולים ייסדה את מקדשה באֶלֶאוּסיס, ואילו דיוניסוס מסר את הגפן לאיקאריוֹס. וכך למדו האתונאים את מלאכת עשיית היין.

לפריט הקודם
לפריט הבא