מייד היא ביקשה מאֶוּריקלֵיאָה שתרחץ את רגלי ההלך, שגילו כגיל אודיסאוס, והוסיפה שכעת הוא דומה לו בוודאי גם בידיו וברגליו, שכן הסבל מזרז את הזיקנה. הדברים האלה עוררו את השפחה לבכי, וכשהסתכלה בקבצן, אמרה שוודאי גם אדונה האהוב מחזר כעת על פתחי ארמונות בניכר, ואולי גם בו מזלזלות השפחות כפי שנהגו בבית הזה. לכן היא חומלת עליו, ובחפץ-לב תרחץ את רגליו, מה גם שעד היום היא לא ראתה איש שכה דומה לאודיסאוס, הן במראהו והן בקולו. אך כשנטלה השפחה הזקנה את הקערה הנוצצת והחלה לצקת לתוכה מים קרים ומים רותחים, נזכר אודיסאוס בצלקת שבירכו, והתיירא שמא תמשש אותה אוריקליאה כשתרחץ את רגלו, וכך תחשוף את סודו. לכן סטה מהאש וישב באפילה.
הצלקת נטבעה בבשרו של אודיסאוס כשביקר כעלם רך בבית אַוּטוֹליקוֹס אבי אמו. בערב ערך אוטוליקוס כירה לכבוד נכדו שבגר, ולמחרת יצא אודיסאוס עם דודניו לצוד בהר פַּרנַסוֹס. הציידים והכלבים החרידו חזיר-בר ענקי שרבץ בסבך. אודיסאוס הסתער עליו בחניתו, ולפני שדקר אותו למוות הספיק החזיר לנעוץ את ניבו עמוק בירכו, עקר מהבשר אך לא פגע בעצם. בני אוטוליקוס השכילו לעצור את שטף הדם, משחו בתרופות את הפצע וחבשו אותו. לאחר שהבריא, חזר הנער לביתו נושא מתנות רבות, בנוסף למזכרת זו מאותו ציד.
כשנגעה הזקנה בכפות-ידיה בצלקת, מייד הכירה אותה ושמטה מידה את כף-רגלו. הרגל צנחה בשאון אל תוך הקערה, שמחמת החבטה התהפכה והמים נשפכו ממנה. שמחה וצער אחזו בליבה, ועיניה נמלאו דמעות. היא נגעה בסנטרו ובקול חנוק אמרה: "אתה אודיסאוס, הו בני היקר! לא הכרתי אותך, אדוני, לפני שמיששתי את כולך." ואז היא העיפה מבט לעבר פנלופה, מבקשת להראות לה שבעלה האהוב בבית; אבל זו לא שמה לב ולא ראתה, כי אתנה הסיחה את דעתה. בידו הימנית תפס אודיסאוס את גרונה של הזקנה, משך אותה אליו, ואמר: "אמא, האם תמיטי עלי מוות? הן את הינקת אותי בשדייך. לאחר הרבה תלאות שבתי בשנה העשרים לארץ אבותי. אמנם הכרת אותי, כי האל רצה בכך, אבל שתקי, שאיש בארמון לא יידע זאת. כי שימי לב להזהרתי: כשהאל יסייע לי לטבוח את המחזרים, לא אחוס עלייך, מינקתי, כשאהרוג את השפחות בבית!"
אוריקליאה תמהה על המילים הבוטות שנזרקו מפיו. היא הזכירה לו שאופייה נחוש ונאמן, ועל-כן תדע לשמור סוד, ואם ירצה בכך אף תגלה לו מיהן השפחות שזילזלו בכבודו, ומי הישרות. אודיסאוס ביקש שלא תספר לו דבר, כיוון שהוא עצמו יחקור ויידע. מוטב שלא ייצא הגה מפיה, ושתשים את מבטחה באלים.
לפריט הקודם
לפריט הבא
