במאה ה-10, ובפרט בתקופה הבֻּוַיהית, איבדה חצר הח'ליפות את מקומה המרכזי בחיי התרבות בעיר בגדאד. הנסיכים הבֻּוַיהים עצמם ווַזִירֵיהֶם הפכו לתומכים הגדולים של חיי התרבות והמדעים. כך למשל, אבו מֻחמד אל-מוחלאבי, שהיה וַזִירוֹ של השליט הבֻּוַיהי הראשון מֻעִז אַ-דַוְלַה, היה איש תרבות מובהק שבעצמו עסק בספרות ובשירה. אל-מוחלאבי אסף סביבו אנשי רוח ומדע ומשוררים, ופעמיים בשבוע היו נערכים בארמונו ובגניו מפגשים בין אנשי רוח שונים.