אל סר וינדהם דידס, ירושלים
לונדון, 29 ביוני 1922

סודי
סר וינדהם היקר,
תחילה רצוני לברך אותך ואת עצמנו על ההחלטה שקיבלת להאריך את שהותך בארץ-ישראל. אני מניח כי ידיעה זו נכונה. הדבר נאמר לי במשרד המושבות, אך לא קיבלתי שום אישור רשמי לידיעה המשמחת.
כפי שוודאי כבר קראת בעיתונים, עובר עלינו כעת זמן קשה מאוד, ואינני יכול לקבוע אם המנדט יצא בניצחון מן המלחמה המתנהלת נגדנו. אנו, מצדנו, עשינו כמיטב יכולתנו כדי להקל את המצב.

הנציב העליון ניסח הצהרת-מדיניות שהעולם היהודי יפרש אותה ללא ספק כמיעוט דמותה של הצהרת בלפור והורדתה לדרגת הנאום מ- 3 ביוני 1921.
קיבלנו אותה בנסיבות של מצוקה ונשמור לה אמונים, אך עם זאת ברור לי בהחלט, מתוך מה שאני יודע על הציונים והעולם היהודי, כי לא נעשה שום ויתורים נוספים, וכי הניסיון לשנות את המנדט ברגע האחרון בסעיף 4 או בכל סעיף יהודי אחר יהיה חסר-תכלית. הדבר שהערבים והוותיקן שואפים לו הוא ביטול כל המדיניות של הבית הלאומי והצהרת בלפור, וזה בדיוק פירושה של ההחלטה בבית הלורדים. הלורדים המליצו בשלווה רבה על קיום המנדט, אך על ביטול המבוא, כלומר ההצהרה [של בלפור], וכל שאר הסעיפים היהודיים. אין זו כבר שאלה של ויתורים או פירושים, ולכן אני סבור כי הצהרת-המדיניות החדשה של הממשלה רק תחליש אותנו, ופירוש הדבר הוא חיזוק ידיהם של מתנגדינו. הערבים והגורמים האחרים שאבו עידוד מתוצאות עבודתם כאן והם סבורים כי עליהם להמשיך באותו כיוון כדי להכניע אותנו לגמרי.
אינני יודע מה יהיו תוצאות ההצבעה בבית הלורדים ביום שלישי הבא. כן אין לי כל מושג מה יקרה בז'נבה ב-15 ביולי, אם בכלל יקרה משהו. הוותיקן מסוגל לקומם את כל המעצמות הקתוליות נגד אנגליה. אני סמוך ובטוח, כי ממשלת בריטניה תדבק בנאמנות בהצהרה, אך עלול לבוא רגע שבו לחץ דעת הקהל יהיה חזק עד כדי לאלץ את הממשלה לזנוח את מדיניותה. במלים אחרות, ממשלה דמוקרטית איננה יכולה לפעמים לקיים את הבטחתה, במיוחד כשיש חברי ממשלה המגלים אדישות לעניין כולו.
למפה המתארת את גבולות הבית הלאומי לפי החלטת בריטניה משנת 1922 - הקישו כאן

חוששני כי זה המצב לאשורו ונבצר ממני להבין מה העזרה שאנו עשויים לקבל ומאין, וכפי שקרה תמיד בהיסטוריה היהודית, נצטרך להתאזר בסבלנות ולקבל זאת כלקח שאין לנו על מי להישען אלא על עצמנו.
ההסתדרות הציונית תתגבר על משבר זה, ואם אני מבין נכוחה את ההיסטוריה, עוד תצא חזקה שבעתיים. עדיין אינני יודע כיצד נארגן את עבודתנו אם נצטרך למצוא דרכים ושיטות אחרות. הדבר יביא בהכרח לעיצוב מחדש של כל ההסתדרות שלנו, וקרוב לוודאי - גם לשינוי מקומו של משרדנו הראשי. על-כל-פנים, ברור לי לגמרי כי כל ויתור נוסף מצדנו הוא חסר-טעם, ואם נתבקש לבטל את סעיף 4, או לשנות אי-אלו סעיפים אחרים, נאלץ לומר בפשטות כי הם יכולים לעשות במנדט כטוב בעיניהם, וכי אין זה מענייננו.

הייתי רוצה למסור לך ידיעות יותר משמחות, אך חוששני כי המצב הוא בדיוק כפי שאני מתאר אותו. אני כותב בדואר זה גם אל אידר ומעמיד אותו על מצב הדברים לאשורו.

מובן שאנו עושים כעת כמיטב יכולתנו כדי להציל את המצב מהתמוטטות מדינית ומכל התוצאות של התמוטטות כזאת, אך נדמה לי שאנו מיעוט קטן והרינו עומדים על נפשנו נגד כוחות רבים ועצומים. אני סמוך ובטוח כי עוד יבואו זמנים טובים יותר וכי שום דבר לא ימנע את התפתחותו של הבית הלאומי, אבל חוששני כי השיטה, שנקטנו בנאמנות עד כה, עלולה להיכשל. קרוב לוודאי שאיש אינו אשם בכך - אם יש להטיל את האשם במישהו, חזקה על ההיסטוריה שתעשה זאת לאחר-מכן.

ראיתי צורך לכתוב לך שורות אלו כאל ידיד שעשה כמיטב יכולתו כדי לעזור לתנועה קשה וגדולה. הכרת-הטובה שלנו ומסירותי האישית עומדות בעינן. נתעוררו כוחות אפלים העלולים להצליח זמנית ולשנות את מהלך המאורעות, אך זו תהיה רק תופעה חולפת.

במיטב הברכות לאמך ולך,
הריני שלך

	הדפסה
החומר במאגר זה הינו לשם שימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) וכן של בעלי זכויות היוצרים השונים.
Ok Cancel