במאה ה-7 לפני הספירה (כלומר בין שנת 700 לשנת 600 לפני הספירה) כבר היו ביוון יותר ממאתיים ערי-מדינה. במשך השנים התפתחה כל אחת מהן בכיוונים אחרים, והיו בהן צורות שלטון שונות זו מזו.
היו ערי-מדינה גדולות וחזקות, והן שלחו חלק מתושביהן להקים ערי-מדינה חדשות (ראו מפה 2 בעמוד הבא; (ערים אחרות היו חלשות מדי, וכל אחת מהן נאלצה לכרות ברית עם פוליס חזקה ממנה שתגן עליה בשעת הצורך. אך לערי-המדינה ביוון היו גם מאפיינים משותפים: מוסדות פוליטיים ובהם אספת העם, מועצת הפוליס, ונושאי משרות בכירות.
כמעט בכל עיר-מדינה היו מוסדות ציבור דומים: מקדשים לאלים, תאטרון וגימנסיון שהיה בית הספר של יוון העתיקה ובו התחנכו בניהם של האזרחים ועסקו במקצועות ספורט.
גם המבנה החברתי של ערי-המדינה ואופן הניהול שלהן היה דומה: את ענייני הפוליס ניהלו האזרחים. לא כל תושבי הפוליס היו אזרחים. האזרחים היו רק גברים, בניהם של מקימי הפוליס. רק להם היו זכויות פוליטיות כמו הזכות לבחור מי ימלא את התפקידים הציבוריים, הזכות להיבחר למשרות ציבוריות והזכות להשתתף בקביעת החוקים. זכויות אלה לא ניתנו לנשים ולשאר תושבי הפוליס שלא היו אזרחים - עבדים ותושבים זרים.
שתי ערי-המדינה החשובות והמפורסמות ביותר של יוון העתיקה היו אתונה וספרטה. הן היו שונות מאוד זו מזו בצורת המשטר ובאורח החיים של אזרחיהן, ואף נלחמו זו בזו. אך שתיהן, כמו ערי-המדינה האחרות, השתייכו ל"תרבות היוונית, " כלומר תושביהן האמינו באותם אלים, חגגו את אותם החגים, ודיברו באותה שפה – יוונית.
