 |
חלוצה באדריכלות וחלוצה בעלייה לארץ |
לרגל שנת המאה להיווסדה של תל אביב מציג "מרכז באוהאוס" בתל אביב תערוכה, המשקפת את חייה, מפעלה ויצירתה הכוללת של האדריכלית הראשונה בארץ ישראל, הלוא היא לוטה כהן (1893 עד 1983). לוטה כהן, שגדלה בברלין כבת למשפחה ציונית (אחיה היה הרב הציוני והמחזאי הידוע אמיל ברנהרד כהן), הייתה אחת הנשים הראשונות בגרמניה, בתחילת המאה העשרים, שפנו ללימודי אדריכלות. ב 1916 הוענקה לה הדיפלומה בפקולטה לאדריכלות של טכניון ברלין שרלוטנבורג; רק שתי נשים הגיעו לפניה להישג הזה. נסיון מקצועי ראשון צברה בשנות מלחמת העולם הראשונה בשיקום ערים וכפרים בפרוסיה המזרחית שנחרבו בראשית המלחמה. בספטמבר 1921, כשהיתה בת 28, עלתה בין ראשוני החלוצות דוברות הגרמנית של העליה השלישית לארץ-ישראל המנדטורית, וכאן התפתחה למעשה יצירתה האדריכלית.
|
משיכונים ועד למוסדות הלאומיים |
במשך כמעט יובל שנים היתה לוטה כהן שותפה פעילה, בלא אחות ורע מבנות דורה, לכתיבת היסטוריית הבנייה של ארץ ישראל. היא יצרה דפוסי התיישבות חדשים, בשרטוטיה הרעיוניים הראשונים, לקיבוצים, למושבים ולפרברי הגנים בישובים היהודיים של שנות העשרים, כשהייתה עוזרתו הראשית של האדריכל ומתכנן הערים ריכרד קאופמן (1887 עד 1958); היא טבעה חותם בשכונות שנבנו למעמד הבינוני של שנות השלושים אותן תכננה ביחד עם המהנדס יוסף מרר (1901 עד 1983) שכונות שנועדו לעולי העלייה החמישית. ידה הייתה גם בשיכונים של ראשית המדינה שתוכננו במשרד המשותף לה ולאדריכל יהודה לביא (1910 עד 1998). יש להזכיר גם את השתתפותה בתחרויות רבות, מקומיות ובינלאומיות, למיזמי בנייה של היישוב, כגון בניין המוסדות הלאומיים בירושלים- הסוכנות היהודית קרן-קיימת וקרן היסוד (1928), וכן תכנוני-בנייה בהזמנת הארגונים היהודיים והציוניים שעסקו בבניין הארץ. לוטה כהן עסקה אם כן בתכנון דגמי-בתים ודירות לשכונות ולישובים קטנים, למבני מגורים וציבור, למוסדות ולחברות בניה, תכנון עירוני, עיצוב פנים וריהוט ואפילו מצבות. עד היום כונסו יותר ממאה מבנים ומיזמים לפירסום ראשון מסוגו, הלוא הוא קטלוג היצירה לוטה כהן – חלוצת האדריכלות בישראל היוצא לאור לרגל התערוכה.
|
האדריכלית של פנסיון "קתה-דן" |
בתחילת שנות השלושים פתחה לוטה כהן משרד משלה בתל אביב. האדריכלית הראשונה בארץ ישראל. מלבד בנין המשרדים „שמעון בנין” (1935) ברחוב אלנבי 56, המוזכר במאמרים שונים על אדריכלות של הסגנון הבינלאומי ושל הבאוהאוס, היא תכננה בתל-אביב בתי דירות שונים, למשל ברחוב שפינוזה 20, או שיכוני רסקו, בהם הרובע שבין הרחובות דה האס ויהודה מכבי בסמיכות לנהר הירקון או בגבעתיים הרובע שבין הרחובות גונן ועמישב, או שיכון רסקו ברמת-חן. אולם הנודע מכל בנייניה היה מבנה פנסיון "קתה- דן” (1932) ברחוב הירקון 97, שהיה, בזכות המרפסות המפורסמות, לאחד מסמלי העיר, בשנות השלושים והארבעים. מבנה פנסיון "קתה-דן" נהרס כבר לפני עשרות שנים, אולם הוא ידוע ונחשב עד היום לערש רשת מלונות-דן הידועה. (ראה פנסיון "קתה- דן” – סמל תל אביבי שאיננו עוד, יקינתון 207, מרץ 2006, עמ' 6 7).
ד"ר אינס זונדר, מומחית ומרצה על תולדות אסכולת הבאוהאוס באוניברסיטת ברלין, מבקרת תדירות בארץ עם תלמידיה להשתלמויות ב"מרכז באוהאוס" בתל-אביב.
