תולדוט אתר ההיסטוריה - איך הגיע סבא שלי לתל אביב

חָזַרְנוּ לָאָרֶץ לְבַדֵּנוּ, אִמָּא אַבָּא וַאֲנִי. הוֹרַי קִוּוּ שֶׁהִצְלִיחוּ לְשַׁכְנַע אֶת הַסַּבָּאִים לַעֲלוֹת.

בְּדִיּוּק חֹדֶשׁ אַחֲרֵי שֶׁחָזַרְנוּ, הִגִּיעַ "לֵיל הַבְּדֹלַח". זֶה הָיָה לַיְלָה שֶׁבּוֹ שָׂרְפוּ הַגֶּרְמָנִים אֶת כָּל בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת בְּגֶרְמַנְיָה, גַּם אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל וְהַיָּפֶה בְּבֶרְלִין. וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי עַל זֶה, כְּבָר הֵבַנְתִּי עַל מָה דִּבֵּר הָרַב בְּאוֹתוֹ לֵיל שִׂמְחַת תּוֹרָה.

סָבָתִי הִתְלַבְּטָה עוֹד אֵיךְ תַּעֲזֹב אֶת בֵּיתָהּ הַיָּפֶה וְהַגָּדוֹל, אֵיךְ יִתְרַגְּלוּ הִיא וְסַבָּא לְמֶזֶג הָאֲוִיר הַחַם בָּאָרֶץ אַחֲרֵי שֶׁכָּל חַיֵּיהֶם גָּרוּ בְּאֶרֶץ קְרִירָה עִם גֶּשֶׁם וְשֶׁלֶג. סָבִי הָאַחֵר לֹא הֶאֱמִין עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁיִּפְגְּעוּ בּוֹ, הֲרֵי הוּא הָיָה קָצִין בַּצָּבָא הַגֶּרְמָנִי בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה! אֵיךְ יִסְתַּדֵּר? וּמִמָּה יִחְיֶה אִם יַעֲלֶה אַרְצָה? אֲבָל אַחֲרֵי הַלַּיְלָה הַהוּא, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ "לֵיל הַבְּדֹלַח", כִּי רְחוֹבוֹת הֶעָרִים בְּגֶרְמַנְיָה כֻּסּוּ בְּהַרְבֵּה זְכוּכִיּוֹת שְׁבוּרוֹת מִבָּתִּים וּמֵחֲנוּיוֹת שֶׁל יְהוּדִים – גַּם הַסָּבִים שֶׁלִּי הֵבִינוּ שֶׁאֵין לָהֶם בְּרֵרָה אֶלָּא לִשְׁמֹעַ לְעֵצַת יַלְדֵיהֶם לַעֲזֹב הַכֹּל וְלַעֲלוֹת אַרְצָה. סַבָּא וְסָבְתָא קָאוּפְמַן, שֶׁבְּבֵיתָם גַּרְתִּי בְּבֶרְלִין, הִגִּיעוּ יָשָׁר לְחֵיפָה, לָגוּר עִם דּוֹדָתִי, וַאֲנִי לֹא כָּל-כָּךְ זוֹכֶרֶת אֵיךְ זֶה הָיָה.

וְהַסַּבָּא הַשֵּׁנִי בָּא אֵלֵינוּ לְתֵל-אָבִיב.

הוֹרַי הִתְרַגְּשׁוּ מְאֹד – סַבָּא עוֹלֶה אַרְצָה!

עוֹד לִפְנֵי שֶׁנָּסַע אָרַז אֶת כֹּל חֲפָצְיו בְּתֵבָה גְּדוֹלָה שֶׁקָּרְאוּ לָהּ "לִיפְט". כָּל-כָּךְ גְּדוֹלָה הָיְתָה הַתֵּבָה הַזּוֹ שֶׁכָּל הָרָהִיטִים שֶׁלּוֹ נִכְנְסוּ פְּנִימָה. גַּם שְׂמִיכוֹת הָפוּךְ הַכְּבֵדוֹת, גַּם כְּלֵי הַחַרְסִינָה הַיָּפִים, וְגַם הַכֵּלִים הַמְיֻחָדִים לַפֶּסַח, וְעוֹד דְּבָרִים מִסְתּוֹרִיִּים שֶׁאַחַר כָּךְ אֲסַפֵּר עֲלֵיהֶם. אֶת הַלִּיפְט הַגָּדוֹל שָׁלַח סַבָּא בָּאֳנִיָּה.

הוּא עַצְמוֹ לָבַשׁ אֶת חֲלִיפַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁחוֹרָה הַחֲגִיגִית שֶׁלּוֹ, שָּׂם אֶת שְׁעוֹן הַזָּהָב בַּכִּיס וְחִבֵּר אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת לְכַפְתּוֹר מְעִילוֹ, קָנָה מִגְבַּעַת שְׁחוֹרָה חֲדָשָׁה, עָנַב עֲנִיבָה וְנָסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

אֵיזוֹ הִתְרַגְּשׁוּת הָיְתָה כְּשֶׁקִּבַּלְנוּ מִבְרָק שֶׁהָאֳנִיָּה שֶׁלּוֹ מַגִּיעָה!

נָסַעְנוּ בְּאוֹטוֹבּוּס דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וּמְאֻבֶּקֶת עַד נְמַל יָפוֹ לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו. אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי מָה זֶה "עוֹלֶה" – חָשַׁבְתִּי שֶׁאוּלַי יֵשׁ בַּנָּמָל מַדְרֵגוֹת כְּאֵלֶּה שֶׁעוֹלוֹת מֵהַיָּם לָרָצִיף כִּי אַחֶרֶת אֵיךְ הוּא "יַעֲלֶה"?

וּבַנָּמָל הֲמֻלָּה גְּדוֹלָה. הָמוֹן פּוֹעֲלִים עַרְבִיִּים יְחֵפִים בְּמִכְנְסֵי שֶׁרְוָואל, וְסִירוֹת גְּדוֹלוֹת וְרַעַשׁ נוֹרָא. חַם. הוֹלֵךְ לוֹ עֲרָבִי עִם תַּרְבּוּשׁ אָדֹם לְראֹשׁוֹ וְהוּא מוֹכֵר מַשְׁקֶה מִתּוֹךְ בַּד מַתֶּכֶת גָּדוֹל וּמַבְרִיק שֶׁעָלָיו פַּעֲמוֹנִים קְטַנִּים מְצַלְצְלִים, וְהוּא מוֹזֵג אֶת הַמַּשְׁקֶה לְכוֹסוֹת קְטַנּוֹת.

"אַבָּא", אֲנִי מוֹשֶׁכֶת בְּמִכְנְסֵי אָבִי, "אֲנִי נוֹרָא צְמֵאָה, אוּלַי תִּקְנֶה לִי?"

אֲבָל לְאָבִי אֵין סַבְלָנוּת בִּשְׁבִילִי עַכְשָׁו. וְחוּץ מִזֶּה –

"מִי יוֹדֵעַ מָה הוּא שָׁם שָּׂם בִּפְנִים – וְתָאֲרִי לָךְ אֵיךְ שׁוֹתִים מִפֶּה לְפֶה..."

מָה שֶׁנָּכוֹן. גַּם דַּי מַגְעִיל...

אֲנַחְנוּ מִתְקָרְבִים לָרָצִיף, וְשָׁם אֳנִיַּת פְּלָאִים – עֲנָקִית וּלְבָנָה וְלָהּ מַעֲקֶה מַבְרִיק כְּמוֹ זָהָב, וּמִסְּבִיבוֹ הָמוֹן אֲנָשִׁים עוֹמְדִים וְצוֹעֲקִים, וּמֵהַחוֹף צוֹעֲקִים וּמְנַפְנְפִים אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. הָיוּ שָׁם עַל הָאֳנִיָּה חֲלוּצִים צְעִירִים שֶׁכְּבָר נִרְאוּ כְּמוֹ בְּנֵי הָאָרֶץ, שְׁזוּפִים, חֲצִי עֵירֻמִים, עִם בְּלוֹרִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, אוֹ כּוֹבְעֵי קַסְקֵט כָּאֵלֶּה, שֶׁל חָלוּצִים.

וְהָיוּ מִשְׁפָּחוֹת עִם יְלָדִים. לַיְּלָדִים הָיוּ פֵּאוֹת אֲרֻכּוֹת וְהֵם לָבְשׁוּ בְּגָדִים שְׁחֹרִים – כְּמוֹ שֶׁאַף יֶלֶד לֹא לָבַשׁ אָז – בֶּטַח לֹא בְּתֵל-אָבִיב. וּבָאֶמְצַע עָמַד אִישׁ אֶחָד בַּחֲלִיפָה שְׁחֹרָה וְלוֹ שָׁעוֹן מַבְרִיק, מַקֵּל וּבְקָצֵהוּ גֻּלָּה מִשֶּׁנְהָב, וּלְרֹאשׁוֹ מִגְבַּעַת חֲדָשָׁה וּשְׁחֹרָה.

אָבִי הֵרִים אוֹתִי וְצָעַק:

"פָאטֶר-פָאטֶר" – שֶׁזֶּה בְּגֶרְמָנִית אַבָּא-אַבָּא.

וַאֲנִי צָעַקְתִּי: "אוֹפִּי אוֹפִּי" – אַתֶּם מְנַחֲשִׁים שֶׁזֶּה סַבָּא-סַבָּא –

אֲבָל הוּא רַק הֵזִיז קְצָת אֶת הַיָּד וְלֹא צָעַק בַּחֲזָרָה בִּכְלָל.

וְאָז קָרָה דָּבָר מוּזָר וּמַפְחִיד – הָעֲרָבִים הָעֲנָקִיִּים הָאֵלֶּה נִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַסִּירוֹת וְחָתְרוּ לְכִוּוּן הָאֳנִיָּה קָרוֹב-קָרוֹב אֵלֶיהָ. הַחֲלוּצִים קָפְצוּ לְתוֹךְ הַסִּירוֹת הַמִּתְנַדְנְדוֹת. וְכָךְ הִפְלִיגוּ הַסִּירוֹת מֵהַחוֹף לָאֳנִיָּה וּבַחֲזָרָה, וְכָל מִי שֶׁהִגִּיעַ הִתְקַבֵּל בִּצְחוֹק אוֹ בִּבְכִי עַל יְדֵי קְרוֹבִים וַחֲבֵרִים.

וְהִנֵּה אֲנִי רוֹאָה אֶת סַבָּא עוֹמֵד בְּשֶׁקֶט עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה, כְּאִלּוּ סְתָם מִסְתַּכֵּל בַּיָּם, וְעַרְבִי גָּדוֹל בָּא וְתוֹפֵס אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הָיָה תִּינוֹק אוֹ בֻּבָּה, וּ-טְרַח! זוֹרֵק אוֹתוֹ יָשָׁר לִזְרוֹעוֹת עַרְבִי אַחֵר שֶׁהָיָה בַּסִּירָה.

סַבָּא הִגִּיעַ בְּשָׁלוֹם, יִשֵּׁר אֶת כְּנַף בִּגְדוֹ, אָחַז בַּמַּקֵּל בַּעַל גֻּלַּת הַשֶּׁנְהָב, וְרַק הַכּוֹבַע הַשָׁחֹר וְהֶחָדָשׁ שָׁט לוֹ לְבַד בֵּין הַגַּלִּים...

וְכָךְ הִגִּיעַ סֹבִּי לַחוֹף.

הוּא לֹא "עָלָה" כְּמוֹ שֶׁחָשַׁבְתִּי. הוּא פָּשׁוּט הוּעַף מִתּוֹךְ הָאֳנִיָּה – וְדַוְקָא עָף לְמָטַה לַסִּירָה. אָבִי מִהֵר לִקְרָאתוֹ וְהוֹשִׁיט יָד לַעֲזֹר לוֹ לָצֵאת מֵהַסִּירָה. סָבִי לֹא הִתְנַשֵּׁק וְלֹא בָּכָה. הוּא מָחָה בְּמִמְחָטָה לְבָנָה וּמְגֹהֶצֶת אֶת קֶצֶף הַיָּם מִשּׁוּלִי בְּגָדָיו, לָחַץ אֶת יַד אִמִּי, הִתְכּוֹפֵף לָתֵת לִי נְשִׁיקָה קְטַנָּה עַל הַלֶּחִי, הִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ וְאָמַר –

"אָח זוֹ – זֹאת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל".

וְלֹא הֵבַנְתִּי מִקּוֹלוֹ אִם טוֹבָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹ בְּעֵינָיו אוֹ לֹא.

אֲבָל חָשַׁבְתִּי, שֶׁהוּא לא כָּל-כָּךְ מַתְאִים לָהּ.

אוֹ שֶׁהִיא לא מַתְאִימָה לוֹ.

וְהִרְגַּשְׁתִּי צַעַר גָּדוֹל, שֶׁזָּרְקוּ אוֹתוֹ כָּכָה מֵהָאֳנִיָּה, שֶׁכּוֹבָעוֹ אָבַד לוֹ, וּבֶטַח חַם לוֹ נוֹרָא בַּחֲלִיפָה הַשְׁחֹרָה. נָתַתִּי לוֹ יָד וְאָמַרְתִּי לוֹ:

"אֲבָל סַבָּא, אֲנַחְנוּ רַק הִתְחַלְנוּ לִבְנוֹת אֶת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְעוֹד לא הִסְפַּקְנוּ לִגְמֹר!"

סַבָּא חִיֵּךְ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וְאָמַר לִי –

"נוּ טוֹב, אֲנִי סוֹמֵך עָלַיִךְ – אַתְּ בֶּטַח תִּגְמְרִי לִבְנוֹת אוֹתָהּ..."

וְאָחַז חָזָק בְּיָדִי וְיַחַד יָצָאנוּ מְהַנָּמָל אֶל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הַזּאת, שֶׁעֲדַיִן לא גָּמַרְנוּ לִבְנוֹת.

לחלק נוסף של המאמר:
איך אוכלים אצל מלך אנגליה