|
|||||||||||||||||||||
עמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > היסטוריוגרפיהעמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > שואה > חיים יהודיים בשנים 1945-1939 > נשים בשואה |
|||||||||||||||||||||
בתחילה היתה אנה פרנק. ב- 1947 ראה יומנה אור, ומאז נכנסו מיליוני קוראים לתוך עולמה הפנימי של הנערה שהפכה בדיעבד לקרבן השואה המפורסם ביותר.1 רבים מן הקוראים לא קישרו בינה ובין אותו קטקליזם נורא משום שמעולם לא שמעו את המלה "שואה"; אחרים העדיפו להעניק לסיפור משמעות אוניברסלית ולהציגו בבחינת דרמה של התנהגות אנושית ומוסרית בעולם אכזרי של שעבוד ומצוקה. ואולם יומנה של נערה צעירה – הכותרת שניתנה למהדורה האנגלית של הספר – היה בראש ובראשונה סיפורה של ילדה, של נערה יהודייה, שהסתתרה עם בני משפחתה בתקופה השואה. הספר עסק ברובו במערכת היחסים בין אמהות, ילדים ומשפחות בתקופת מלחמה, ומדרך הטבע הצמיחה אפוא ההתעניינות הציבורית והמדעית סביבו מחקרים על חייהם של נשים וילדים יהודים תחת השלטון הנאצי.2 מתי אכן החלו ההיסטוריונים לחקור מחקרים על נשים, ילדים ומשפחות בתקופת השואה (Gender Studies and Family Studies of the Holocaust)? כיצד השתלב המחקר בנושאים האלה במחקר השואה הקיים? מדוע בחרו להתרכז תחילה בהיבטים מסוימים דווקא בשעה שהתעלמו לחלוטין מהיבטים אחרים? המונח "שואה" השתרש בציבור בארץ בשנות החמישים. באותו הזמן השתרש הביטוי הלועזי "Holocaust" בארצות-הברית תחילה, ולאחר מכן במערב אירופה ובמרכזה. שני המושגים התייחסו לגורלו של העם היהודי תחת השלטון הנאצי. ולפיכך מחקרים על נשים, ילדים ומשפחות בתקופת השואה – להבדיל מאלה העוסקים בתקופת מלחמת העולם השנייה – מתרכזים בעיקר בגורלם של נשים יהודיות, ילדים יהודים ומשפחות יהודיות בארצות הכיבוש הנאצי. בעקבות ההתעניינות הגוברת בשנים האחרונות הן בבעיית הפליטים והן בגורלה של "שארית הפליטה", נכללים הנושאים האלה תחת הכותרת "מחקרים בנושא השואה", וסקירתנו ההיסטוריוגרפית תתייחס אפוא גם למחקרים העוסקים בנשים ובילדים פליטים ובנשים, בילדים ובמשפחות מקרב שארית הפליטה.3 לחלקים נוספים של המאמר: הערות שוליים: * ברצוני להודות לפרופ' חיים שצקר, לד"ר מנחם קאופמן ולד"ר אלי צור שקראו את המאמר, העירו הערות מועילות והסבו את תשומת לבי לספרות רלוונטית לנושאים הנידונים בו.
|
|||||||||||||||||||||
|