פנים רבות ושונות לאנטישמיות המודרנית בגרמניה של שנות ה- 70 המאוחרות של המאה הקודמת. לא כאן המקום לדון בכולן. אך שוב ושוב עלינו להבחין בסמיכות הזמנים המאפיינת את הופעתה ולציינה. הגל האנטישמי החדש, כמו גם ראשיתה של לאומנות גרמנית, הופיעו באותה שנה של תמורות פוליטיות, כלכליות וחברתיות מובהקות ברייך. הקשרים הסיבתיים בין כל התופעות הללו אינם פשוטים. האנטישמיות החדשה לא היתה רק תגובה ישירה למשבר כלכלי, לקשיים ולחוסר בטחון. היא היתה תופעה תרבותית מורכבת, אשר שיקפה באורח מוזר ומעניין את אווירת הימים האלה, את התוכן הממשי של רבים מן השינויים השטחיים-לכאורה שעברו אז על הרייך המתחדש. היא נתנה ביטוי לא רק לקשיים אוביקטיביים, מציאותיים, אלא אף לאופן המיוחד שבו נחוו אלה בגרמניה של ביסמארק. בעוד שהתמוטטות הליברלים הינה האספקט החשוב ביותר של "מהפך 1879", האנטישמיות החדשה היתה הסימפטום המעניין ביותר שלו.

הסגנון החדש של המפלגה הקונסרבטיבית נתן את ההכשר הרעיוני לשינוי בעמדתם של היונקרים הפרוסים כלפי המדינה "של ביסמארק", ואת ההצדקה למדיניות אינטרסים חסרת-פשרות מצידם. האידיאולוגיה החדשה של טרייצ'קה סיפקה את הצרכים הרוחניים של הבורגנות הלאומית אשר נטשה את יומרותיה הליברליות וביקשה בגלוי ובמודע לבצר את המדינה החדשה כסכר מול הסכנה הסוציאליסטית מבית ובפני התחרות הכלכלית מחוץ. האנטישמיות של שטקר ואחרים סיפקה צורך רוחני דומה בתהליך שינוי העמדות של המעמד הבינוני הנמוך. גם נציגיו למדו לפנות שוב ושוב למדינה החדשה בדרישה לעזרה אקטיבית נגד אויבים, אמיתיים ומדומים, מכל עבר. את התפישה החדשה של מהות המדינה המודרנית ותפקידיה ניסחו אנשי הזרם הדומיננטי ב"ארגון למען מדיניות חברתית", אנשי האסכולה ההסטורית בכלכלה ובמדעי המדינה. גם בארצות אחרות התפתחו בשנים אלה, שנות תיעוש מהיר ויצירתה של חברה מסוג חדש, גישות דומות לתפקיד המדינה, אך הנוסחה הגרמנית היתה מיוחדת בקשר ההדוק שלה, מלכתחילה, עם תפישת עולם שמרנית, אוטוריטרית.

הגישה החדשה למדינה לא התפתחה בגרמניה בתהליך רוויזיה של התפישה הליברלית, וכרפורמה מקפת בתוך מסגרותיה, אלא מתוך שלילה עקרונית של הליברליזם והישענות ברורה על ערכים שמרניים ומטרות אנטי-ליברליות. במקביל, לא היתה מדיניות הממשל ניסיון לענות על הדרישות שהציבה לפניו החברה המתועשת, אלא ביטוי למאמץ לשמר את מערך הכוחות הישן ברייך למרות התמורות החברתיות-כלכליות המתרחשות בו.

ואמנם עד שנת 1917, למרות גידולו של הפרולטריון התעשייתי ושל המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, למרות המשך תהליך התיעוש והרחבתו ולמרות התמורות במבנה המשק וביחס הכוחות שבתוכו, נשמר בגרמניה המערך הפוליטי-חברתי אשר נוצר ב-1879. הקואליציה של "שנת המכסים" שבה ונתארגנה בקרטל של 1887 וב"מדיניות-הליכוד" (Sammlungspolitik) של ברנרד פון-כילוב בתחילת המאה ה-20. היא אשר מוטטה את המדיניות הליברלית הזהירה של ליאו קפריי לאחר הסתלקותו של ביסמארק, וביצרה מחדש את מערכת המכסים בעיקר להגנת החקלאות, אשר לשביעות רצונם של התועמלנים השמרניים נשארה לאורך כל התקופה במצב של משבר מתמשך. הקואליציה הזו איפשרה את בניית הצי הגרמני הגדול, סיפקה בדרך זו מקור הכנסה מרשים לתעשיה הכבדה בגרמניה ותמכה במדיניות החוץ "העולמית" (ה-Weltpolitik) של וילהלם ה- 2. הלאומנות והאנטישמיות המשיכו למלא תפקיד מרכזי בגיבוש הזהות הגרמנית החדשה. שתיהן הפכו בהדרגה לכוחות עצמאיים, אך בשנות קיומו של הרייך השני המשיכו תמיד לשמש בידי הקואליציה השמרנית ככלים בגיוס תמיכה עממית רחבה.

הפחדים אשר הדריכו את הברית של 1879 הלכו וגברו. תהליכי התיעוש, המודרניזציה והשינוי החברתי היו חזקים ממנה. למרות המדיניות של המשטר, או מכל מקום בניגוד למלל שליווה אותה, הפכה גרמניה למעצמה תעשייתית ממדרגה ראשונה ובה מעמד פועלים גדול ומאורגן. התשובות של העילית השלטת לבעיות החברה החדשה נעשו פחות ופחות מספקות. רק שימוש מוגבר באידיאולוגיה לאומית מנע את התמוטטות המערכת "ורק התבוסה והמפלה הסופית הצליחו לבסוף לערער על המערך של 1879." אך גם לאחר התפוררותו היתה לו השפעה רבה על הרפובליקה הגרמנית החדשה. ההסטוריה הפוליטית והחברתית של כשלון הרפובליקה ועליית הנאציזם מתחילה עם בנייתו.

לחלקים נוספים של המאמר:
המהפך של 1879 : לידתו מחדש של הרייך השני
המהפך של 1879: לידתו מחדש של הרייך השני: קץ תקופת הזוהר
המהפך של 1879: לידתו מחדש של הרייך השני : שינויים במערך-הכוחות
המהפך של 1879: לידתו מחדש של הרייך השני : חולשת הליברלים
המהפך של 1879: לידתו מחדש של הרייך השני : מול עולם תעשייתי (פריט זה)

 

המלצות לקריאה נוספת:

Helmut Böhme, Deutschlads Weg zum Grossmacht. Studien zum Verhältnis von Wirtschaft und Staat während der Reichsgründungs zeit 1881-1848, Köln 1966

Hans Rosenberg, Grosse Depression und Bismarckzeit. Wirtschaftasblauf, Gesellschaft und Politik in Mitteleuropa, Berlin 1967

Michael Stürmer (hrg.), Das Kaiserliche Deutschland. Politik und Gesellschaft 1918-1910, Düsseldorf 1970

	הדפסה
החומר במאגר זה הינו לשם שימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) וכן של בעלי זכויות היוצרים השונים.
Ok Cancel