שנים ספורות בלבד לאחר הקמתו של בית הכנסת של ר' אייזיק, בשנות הארבעים של המאה ה- 17, נוסד אחרון בתי הכנסת העתיקים בקז'ימייז'. הוצאות בנייתו כוסו 'מקופת הקהל', ומכאן כינויו עד היום הזה – 'קופה'. תעודה ארכיונית שעניינה תרומה בסך 400 זהובים פולניים שתרמו צורפי הזהב היהודים בשנת 1643 'לצורך בניין בית הכנסת קופה',¹²⁶ וכן טבלה שנשתמרה עד היום, שבה רשומה תרומתה של 'חבורת הכוהנים והלווים' להתקנתו בשנת 1647 של חלון דרומי בקצה הכותל המזרחי, בקרבת ארון הקודש,¹²⁷ משמשות סימוכין לכך.

בית הכנסת נבנה סמוך לקטע הצפוני של חומת העיר, בין רחוב יקובה ופלאץ נובי ('הכיכר החדשה') של היום, על קרקעות שהשלטונות ייעדו להרחבת העיר היהודית החל משנת 1609, ואשר רכישתן על ידי יהודים נמשכה עד שנת 1635. הוא הוזכר בשנת 1663, בעת בדיקתו של אותו קטע בחומה, שנהרס במלחמה עם השוודים.¹²⁸

בצד מזרח גבל בית הכנסת בבית המטבחיים, שעמד בפינת רחוב יקובה, מול בית העלמין היהודי, וממערב ניצבו בקרבתו בתי עץ קטנים, שהפרידו בינו לבין הטירה של משפחת יורדאן, שהיתה סמוכה ל'כיכר החדשה'. ייתכן שהבתים האלה או לפחות חלקם היו מסונפים לבית החולים היהודי, שפעל שם עד ראשית המאה ה- 19.

בית הכנסת נבנה בתבנית מלבן, שצלעותיו הארוכות היו הכתלים המזרחי והמערבי. הכותל הצפוני היה צמוד לחומת העיר. הבניין כולו היה חבוי מאחורי החומה: מפלס רצפתו המקורית היה נמוך בכ- 80 ס"מ ממפלס רצפתו העכשווית.¹²⁹ קרוב לוודאי שהכניסה לבית הכנסת היתה בעבר, כמו גם היום, בכותל המערבי. גומחת ארון הקודש היתה ממוקמת באופן לא סימטרי בכיוון דרום, מה שמעלה את האפשרות, שאולם התפילה הקדום היה מרובע. את החלק הנותר, הצפוני, של חלל בית הכנסת תפסה ככל הנראה עזרת הנשים, שהיתה מובדלת מהאולם על ידי קיר בעל פתחים; חלקים ממנו נתגלו תחת הרצפה הנוכחית. האור חדר דרך שני חלונות ממזרח ושלושה מדרום. החלונות הדרומיים היו בנויים במקום שבו קבועים גם היום, אבל הם היו קטנים ונמוכים יותר. טיבו וצורתו של הקמרון המקורי אינם ידועים.

הבימה וארון הקודש עוצבו במתכונת דומה לזו המוכרת מבתי הכנסת האחרים בקרקוב. הבימה, שלא נשתמרה, הן המקורית הן זו מן המאה ה- 18, היתה בנויה על מסד בצורת מתומן לא סדיר ומוקפת, כנראה, בסוכת ברזל מרושתת. מסגרת האבן של ארון הקודש, שנשתמרה עד היום, מורכבת מעמודים מחורצים שתומכים את סיפונו. מעל לסיפון קבועה טבלה מרובעת עם תבליט של כתר.

בדיקות שנערכו בשנת 1993 חשפו ארבע שכבות של ציורי קיר שכיסו את אולם בית הכנסת. העתיקה בהן נחשפה בקיר הדרומי ובשקע האלכסוני של החלון המזרחי האטום, בצבע שחור ובצבע ארד. כמו כן נחשף בשכבת הסיד טקסט עברי (שלא זוהה עד כה), כתוב באותיות שחורות שגובהן כ- 10 ס"מ.¹³⁰

במאה ה- 18, משחדלה חומת העיר למלא את יעודה, הוגבהו קירות בית הכנסת, והאולם קיבל, כנראה, תוספת תאורה מחלונות שהותקנו בקיר הצפוני שלו (שהיה קודם צמוד לחומה). בו-בזמן גם כוסה אולם התפילה בקמרון עץ חצי גלילי.¹³¹ לאורך יותר ממחצית הקיר המערבי הוסף פלוש, שמעליו הוקמה עזרת נשים, אליה הוליכו מדרגות עץ חיצוניות.¹³²

בשנות השלושים של המאה ה- 19 שוקם בית הכנסת שיקום יסודי, שנעשה בעיקר על יסוד תכנית משנת 1830 שהכינה מחלקת הבנייה של העיר החופשית קרקוב.¹³³ מפלס הרצפה הוגבה, לקירות נבנו פסגות,¹³⁴ הפלוש הישן, הקטן מדי, חוסל, ובמקומו נבנה פלוש חדש לאורך כל הקיר המערבי של בית הכנסת. הוקם בניין נוסף דו-קומתי, שבו הותקנו שתי כניסות בהתאם לחלוקת שטחו לשניים: בצד המזרחי היה הפלוש אל אולם התפילה, שחובר אליו בשער כניסה; בצד המערבי נבנו מדרגות לעלייה אל עזרת הנשים החדשה, המערבית, שתפסה את הקומה הראשונה של הבניין. באולם התפילה הותקנו שני יציעים, דרומי וצפוני, נסמכים על עמודי עץ. החלון הדרומי שבכותל המזרחי (שתרמה, כזכור, 'חבורת הכוהנים והלווים') הוזח אל קצה היציע הדרומי.

על פי התכנית היו אמורים להתקין מעל אולם התפילה הגבוה קמרון חביתי, ומעל ליציעים – תקרה שטוחה, אך לא יודע אם הדבר אכן בוצע, או שהועדפה תקרת עץ שטוחה, זו הקיימת עד היום.

במרווחי הפתחים שביציעים הותקנו מעקים. מעל היציעים הצדדיים נבנתה מקמרת עץ חדת קשתות שקושטה בעיטורים ניאו-גותיים. הכותל המזרחי והמערבי, היציעים והתקרה קושטו בציורים; ציורי הכתלים היו על מוטיבים מבית המקדש.

גם הבימה מרובת הצלעות שופצה וחודשה באותה עת, כפי שמלמד התאריך תקצ"ד (1834) הכתוב על הדגל המתנוסס עליה.¹³⁵

כמו כן שופצו קירותיו החיצוניים של בית הכנסת. הם עוצבו בצורה צנועה אבל אחידה: פתחי החלונות מוסגרו בחצאי עיגולים. סגנון זה נעשה לימים מקובל באדריכלות היהודית, ודוגמאות לו קיימות למכביד בקז'ימייז' עד היום הזה. בסגנון דומה גם עוצבו קירות הבניין שעמד מאחורי הקיר המזרחי של בית הכנסת ואשר צורף אליו במרוצת הזמן. קירותיו של בית כנסת זה היו אולי מן הראשונים שעוצבו בסגנון זה.¹³⁶

במסגרת תכנית ל'ייפוי' פני קז'ימייז', שאושרה בשנת 1844, נקבעו במחצית השנייה של המאה ה- 19 הגבולות הסופיים של חלקת בית הכנסת 'קופה'. סמוך לגבול המערבי של החלקה המשתרעת מרחוב מיודובה (Miodowa) (שנקרא עד שנת 1866 רחוב פודבז'ז'יה ([Podbrzezie] עד הפינה הצפון-מערבית של בית הכנסת הוקם בניין דו-קומתי נוסף, שמקומתו העליונה אפשר היה להגיע אל עזרת הנשים. בשנת 1884 הוסף לבניין זה אגף צפוני, ומדרגות הופנו דרכו לקומה העליונה, היישר אל עזרת הנשים.¹³⁷

בסוף המאה ה- 19 צורף לבית הכנסת הבית שהיה צמוד אליו מצד מזרח. זה שופץ באופן יסודי על פי תכנית משנת 1897,¹³⁸ והוכנסו שינויים בגובהו, במפלסיו, בשלד העץ הנושא את גגו, וכן בחלוקתו הפנימית, כדי להתאימו לשימוש לאולם תפילה נוסף בקומת הקרקע וכעזרת נשים בקומה העליונה. בחצר של הבית הזה, שהיוותה מעתה חלק מחלקתו המורחבת של בית הכנסת מצד דרום, נבנו כעבור זמן קצר מדרגות חדשות אל עזרת הנשים הדרומית, על פי תכנית משנת 1904.¹³⁹

על פי תכנית משנת 1925 הוקמה בחזית הדרומית של בית הכנסת (הפונה לרחוב וארשאואר) גדר לבנים חדשה בעלת סורגי ברזל.¹⁴⁰ גדר דומה הוקמה מצד צפון, לאורך רחוב מיודובה, בראשית שנות השלושים.

במהלך שנות השלושים הורחב הבניין האחורי, הצפון-מערבי, שבו היתה דירתו של שומר בית הכנסת,¹⁴¹ נבנו מחדש הגזוזטראות והמדרגות כדי להתאימן לדרישות הבטיחות,¹⁴² והוקם פלוש נוסף, ניאו-רנסנסי, בחזית הצפונית של בית הכנסת.¹⁴³ אל קירותיו הוצמדו מתמכים מאבני סיד מסותתות, ובפתחי חלונותיו הותקנו רשתות ברזל 'במלאכת מסגרות קפדנית'.

באותן שנים גם הוספו ציורים צבעוניים חדשים בפנימו של בית הכנסת, אך באולם התפילה הושארו הציורים הישנים, שנוקו וחודשו במהלך עבודות השיקום. הספינים (פאנלים) של מעקה היציע המערבי קושטו בציורים מסיפור המבול, מגלות בבל ובציור של ירושלים. התקרה השטוחה של האולם קושטה בציורי גופים גיאומטריים סימטריים ובתוכם שנים-עשר מדליונים עם מוטיבים תנכיים: בארבעה מדליונים שבפינות נראים כלי נגינה מבית המקדש, ובשאר – שניים על כל כותל – מראות של עדים (חיפה, חברון, טבריה, שער יפו) ותמונות של מקומות קדושים בארץ ישראל (אלוני ממרא, הכותל המערבי, המקדש בירושלים, ושוב סיפור המבול).

רמתם האמנותית של הקישוטים והציורים אינה גבוהה, ואף זהותו של האמן אינה ידועה. גם בתי כנסת אחרים בקרקוב – בית הכנסת 'הישן', בית הכנסת רמ"א ובית הכנסת של פופר – קושטו בתקופה שבין שתי המלחמות בציורים דומים, אולם רק בבית הכנסת 'קופה' הם נשתמרו עד ימינו.

בשנות הכיבוש הגרמני ניזוק בית הכנסת 'קופה' בצורה קשה. הבימה, המרצפת עם המדרגות ועמוד החזן שלפני ארון הקודש נהרסו כליל, ותשמישי הקדושה האמנותיים נעלמו.

בשנים הראשונות אחרי המלחמה עדיין התקיימו בבית הכנסת תפילות. אך הוא מילא גם תפקידים אחרים: בשנים 1947-1946 פעלה בו מאפיית מצות. באחד מחדריו הוקמה משחטת עופות, שפעלה בו עד למותו של השוחט אברהם לסמן בשנת 1985. בבניין האחורי, הצפון-מערבי, התגוררו משפחות יהודיות שהגיעו אחרי 1945 מברית המועצות.¹⁴⁴ מ- 1965 ועד 1991 השכירה הקהילה היהודית את בניין בית הכנסת לקואופרטיב של יצרני האוכפים, מה שגרם לדרדור במצבו, והוא מצפה עתה לשיפוץ כללי.

לחלקים נוספים של המאמר:
בתי הכנסת העתיקים בקרקוב
בתי הכנסת העתיקים בקרקוב : בית הכנסת 'הישן' (ה'אלטשול')
בתי הכנסת העתיקים בקרקוב : בית הכנסת רמ"א
בתי הכנסת העתיקים בקרקוב : בית הכנסת 'הגבוה'
בתי הכנסת העתיקים בקרקוב : בית הכנסת של וולף פופר
בתי הכנסת העתיקים בקרקוב : בית הכנסת של ר' אייזיק ר' יעקל'ס
בית הכנסת 'קופה' (פריט זה)

הערות שוליים: 

126. Bałaban (above, note 1), vol. I, p. 208 בתמורה קיבל איגוד הצורפים שני מקומות לפני הבימה, מול ארון הקודש, לזמן בלתי מוגבל.
127. כתובת זו פורסמה לראשונה על ידי Drożdziewicz (above, note 103), p. 11
128. Visio ruinorum murorum civilium vicus judaeorum /…/ factam 1663. APm.K: Protocolum Actorum Consul. Casimir. 1662-1663, sygn. K. 815, K. 566-565. Tekst wg odpisu Żegoty Paulego, Biblioteka Jagiellońska, sygn. 537/II, t. 7, Acta Consul. Casimir., k. 88v-89v.
129. Niewalda & Rojkowska (above. Note 9), p. 4
130. Bałos (above, note 9), p. 4
131. בדיקת שלד התקרה של בית הכנסת 'קופה', 10 במאי 1829, A Pm.K, ABM, I.S. 130, Dz. VIII
132. מפת מיקום מ-13.6.1828, Ibid., I.s. 135' Dz. VIII
133. Ibid., I.s. 130, Dz. VIII
134. Niewalda & Rojkowska (above, note 9), p. 6
135. Drozdziewicz (above, note 103), p. 12
136. Rojkowska & Sudacka (above, note 9), pp. 37-38
137. APm. K. ABM. I.s. 130, Dz. VIII
138. Ibid., I.s. 131, Dz. VIII
139. Ibid., I.s. 130, Dz. VIII
140. שם.
141. שם.
142. שם.
143. שם.
144. ראה הערה 111 לעיל.

	הדפסה
החומר במאגר זה הינו לשם שימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) וכן של בעלי זכויות היוצרים השונים.
Ok Cancel