מהומות ואדי סאליב נולדו על רקע של מצוקה כלכלית-עדתית בשכונה בשם זה בחיפה ב-8 ביולי 1959. בעקבות תגרות שפרצו במקום, ביקשה המשטרה לעצור את המתפרעים. במהלך ניסיונות המעצר הפכה ההתפרעות למהומות מלוות ביריות. למחרת החלו הפגנות מצד אנשי השכונות על קיפוח ואפליה, הפגנות שהפכו להתפרעות המונית, חנויות נבזזו ומכוניות הוצתו. בשכונה התגוררו כ-15,000 תושבים, מרביתם יוצאי מרוקו.

פרשת ואדי סאליב הפכה סמל למאבק של שכבות המצוקה בממסד, וסימנה בבירור את קיומה של "ישראל השנייה". לאירוע זה הייתה השלכה רבה על המערכות הפוליטיות העתידיות.