מאגר מידע | חזרה3 | הדפסה

עמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > שואה > חיים יהודיים באירופה בין שתי מלחמות העולם > יהודי קרקוב בשנים 1939-1918

במגוון הרחב של החיים הפוליטיים התוססים בקהילה היהודית בקראקוב לא חסר גם גוון מיוחד במינו והוא תנועת ה"בונד" ("איגוד", ביידיש). לפי הגדרת מייסדיו היה ה"בונד" תנועה אידיאולוגית השואפת לסדר עולם חדש לפרולטריון ולהמוני העם היהודי. כארגון סוציאליסטי יהודי שאף ה"בונד" להשגת פתרון בעית המשך קיומו של העם היהודי באמצעות אוטונומיה תרבותית לאומית בארץ בה ישבו היהודים בגולה, וזאת במסגרת חברה סוציאליסטית. הדאגה לשפור תנאי מחייתם של שכבות רחבות של הפרולטריון והמוני העם היהודי, שרבים מהם חיו חיי מצוקה, דרבנה את מייסדי ה"בונד" לגבוש מצע רעיוני אשר הדגיש את הצורך לפתרון מידי במקום, בגולה – מצע, שנגד, כמובן, את התפיסה הציונית.1

ה"בונד" נוסד בשנת 1897 בוילנה הליטאית ופעל ברוסיה, כולל ליטא ופולין שבתחומי רוסיה הצארית דאז. לאחר מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1920, התאחד ה"בונד" שבפולין העצמאית עם המפלגה היהודית הסוציאליסטית ("ז'.פ.ס.") – אשר פעלה בגליציה משנת 1905 – והתחיל לפעול גם בקראקוב.2

למרות שה"בונד" השתייך לאינטרנציונאל הסוציאליסטי השני, בדומה למפלגה הסוציאליסטית הפולנית, היווה ה"בונד" בקראקוב – וכן בכל המקומות האחרים – ארגון יהודי נפרד מארגונים סוציאליסטיים פולניים. הסיבות העיקריות לכך נעוצות בפרוגרמה של אוטונומיה לאומית תרבותית יהודית – שבגללה כבר בשנת 1903 פרש ה"בונד" שברוסיה מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרוסית ("ס.ד.פ.ר.ר.") – וכן ביעדים הייחודיים של הפרולטריון היהודי, יעדים כגון: חינוך בשפת יידיש, שנחשבה על ידי ה"בונד" כלשון לאומית של המוני העם; השתתפות בחיי הקהילות היהודיות; מאבק נגד האנטישמיות והגנה עצמית – מאבק עליו שם ה"בונד" דגש מיוחד.3

חברי ה"בונד" בקראקוב ראו את מוצאם היהודי ואת השמוש בשפתם הלאומית, שפת יידיש, כמחייבים וכנחוצים לשמירת ייחודו של העם היהודי. הם אמצו גישה זו הלכה למעשה – וגם בכך נבדלו מיהודים סוציאליסטים שהשתייכו למפלגה הסוציאליסטית הפולנית.

פעילותו של ה"בונד" בקראקוב הסתעפה בכיוונים שונים – וזאת למרות שהעיר לא היתה עיר-תעשיה ולמרות שרוב המפלגות היהודיות בעיר היו בורגניות: בקראקוב פעל ארגון הנוער "צוקונפט" ("עתיד", ביידיש), שחבריו היו חניכי סדנאות מלאכה שבאו מעיירות שבסביבת העיר, ארגון תלמידי תיכון "זיידנוצ'ניה" ("איחוד", בפולנית), וכן ארגון הסטודנטים "זביונזק" ("איגוד", בפולנית). ה"בונד" היה גם פעיל באיגודים מקצועיים יהודיים – אשר בהם מתנגדיו העיקריים היו הקומוניסטים. כמו כן, הוצא לאור ירחון בשפה פולנית "וואלקה" ("מאבק", בעברית). עורכו של ירחון זה היה ד"ר עמנואל שרר, אחד מהתאורטיקנים של המפלגה.

ה"בונד" השתתף בפעילות הקהילה היהודית בעיר ובשנת 1938 קיבל מספר ניכר יחסית של מנדטים. באותה שנה השיג ה"בונד" שני מנדטים בבחירות למועצת העירייה, כפליים ממה שהיה לו מקודם.4 נציגיו במועצת עיריית קראקוב היו עורכי דין ד"ר הנריק שרייבר וד"ר ליאון פיינר.

בין חבריו, שרובם היו ידועים מפעילותם גם בתחומים אחרים, בלטו בנוסף על המוזכרים לעיל, בעיקר ד"ר מיכאל שולדנפריי, סגן דיקן לשכת עורכי-דין בקראקוב; ד"ר איגנאצי אלכסנדרוביץ', ד"ר וילהלם אלכסנדרוביץ', עסקן התיאטרון היהודי; ד"ר מאוריצי אנהלט, כלכלן ידוע; ד"ר יעקב ברוס וכן מר פישגרונד, בעל בית דפוס. כשרונם ומסירותם של חברים אלה ושל עוד מספר אחרים, שגם הם נחלצו לעזרתן של שכבות העניים היהודים בעיר, של בעלי-מלאכה זעירים ושל מספר לא קטן של פועלים, שלעיתים חיו על סף הרעב, תרמו רבות ל"בונד" בקראקוב. לארגונו היעיל ולשמירת כוחו הסגולי במשך שנים.

הערות שוליים:

  1. לפי ד"ר דוד בולבה התנגד ה"בונד" לציונות גם מסיבה נוספת: "מראשית פעולתו הצהיר עצמו ה'בונד' כאויב הציונות, בחששו – ובצדק – שהתנועה הציונית תחדור גם לחוגי הפועלים" ("לתולדות הציונות בקראקא לפני מלחמת העולם הראשונה", "ספר קראקא", עמ' 185).
  2. לפי ד"ר י. שווארצבארד "מבחינה פורמאלית לא היה קיים אצלנו ה'בונד' בשנת 1919. ההיסטוריה שלו (בקראקוב) – תחילה בסקציה צנועה בתוך המפלגה הפולנית הסוציאליסטית. מזו צמח הז'.פ.ס., כלומר המפלגה הסוציאליסטית היהודית, ואף היא בתוך המפלגה הסוציאליסטית הפולנית, ורק אחר-כך נתארגן הז'.פ.ס. כמפלגה עצמאית" ("ההסתדרות הציונית הארצית של מערב-גליציה ושלזיה (1919-1939)", שם,, עמ' 226).
    לפי יצחק הלפרן, ממיסדיה של אגודת העובדים בבתי-המסחר בקראקוב בשם "אחדות" (1900), "השפעתה של 'המחלקה היהודית' (של ה"פ.פ.ס.") ירדה פלאים עקב הטפתה להתבוללות (והיא) כבר עמדה בפני כליון מוחלט עד אשר החליטה לשנות את הקו והתקרבה לרעיונותיו של ה'בונד'" ("לתולדות פועלי ציון בקראקא", שם, עמ' 271).
  3. אחת הדוגמאות למאבקיה של המפלגה נגד האנטישמיות היא מאבקו של ד"ר פיינר נגד פעילותו האנטישמית של ארגון סטודנטים פולני. ד"ר פיינר אף נידון למאסר במחנה ריכוז פולני בברזה קרטוסקה, בגלל המחאה החריפה נגד פעילות זו, אשר הוא הגיש לשלטונות.
  4. לפי הערכה גסה, הצביעו בעד ה"בונד" בשנת 1938 כ- 6,000 בוחרים – בהשוואה לכ-15,000 שהצביעו אז בעד הציונים הכלליים. (באשר לבסיס להערכה זו, ראה את ההערה הרלוונטית לרשימה בנושא "הסתדרות הציוניים הכלליים...").
    את עליית כוחו של ה"בונד" באותה תקופה מיחסים "מצד אחד למרירות הכללית בקרב הציבור היהודי נגד הגורמים ששיתפו פעולה עם הממשלה, ומצד שני לתגובתו הנמרצת של ה'בונד' על כמה מגילויי האנטישמיות, שהעלתה את כבודו בחוגים רבים של יהודי פולין" ("תולדות עם ישראל", דביר, ת"א, 1969, 3, עמ' 245).
    הצלחתן המוגבלת של הגישות האחרות לפתרון הבעיה היהודית, וכן התמורות שחלו אז באירופה, תרמו גם הן לחיזוקו של ה"בונד".
ביבליוגרפיה:
כותר: ה"בונד" בקראקוב
שם ספר: היהודים בקראקוב: חייה וחורבנה של קהילה עתיקה
עורך הספר: לזר, שלמה
תאריך: 1981
הוצאה לאור : ועדת ההנצחה של יוצאי קראקוב בחיפה
בעלי זכויות: ועדת ההנצחה של יוצאי קראקוב בחיפה
הערות לפריט זה: 1.  הרשימה נערכה על בסיס המידע שנתקבל מהגב' מ.ג. ושהושלם באמצעות ד"ר א. גולדשמיד.