225



[עמאן], 14 במארס 1949

קיבלתי את איגרתכם//1// בעל-פה ומצאו חן בעיני ניסוחה, שלמות מתינותה ודברי הכבוד וההבטחות הכלולים בה. אלא שאעלה על הכתב כאן כי לא פניתי אליכם בעל- פה, אלא בסמכי עליכם ועל סמך היסודות שקדמו. וכעת, כששתי המשלחות ברודוס, מהחכמה וישוב-הדעת להימנע מכל תנועה והתגרות על-ידי שני הצדדים. מה שדנתם בו, הן בעניין הדרום והן בעניין ואדי ערבה, הרי כל זאת יועלה לדיון בשעת ההסדר: וכלל דבר, כל זמן שהכוונה טובה, יש מקום לשינוי ותיקון. כבר נפוץ כאן כי אתם הצהרתם שיחידה צבאית ישראלית הגיעה אל חוף מפרץ עקבה בשטחים שנחשבו לכלולים בארץ-ישראל, וזה אמת. אחר-כך נאמר כי בהצהרה זו אמרתם כי כל חלק מארץ-ישראל שיסתלק ממנו הצבא העיראקי ייכבש, לשם ייצוב הביטחון, על-ידי הכוחות הישראליים. האם זה נכון? וכי, לפי מה שנאמר, יחידה ישראלית נמצאת עתה במקום מסוים בוואדי ערבה ואחרת במקום פלוני, למרות מה שנאמר בתשובתכם הקודמת בעל-פה?//2//

1. מס' 215.
2. ראה מס' 204.

המלך עבדאללה אל מ. שרת
מ. שרת אל המלך עבדאללה (עמאן)

	הדפסה
החומר במאגר זה הינו לשם שימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) וכן של בעלי זכויות היוצרים השונים.
Ok Cancel