הנשיא השלישי של מדינת ישראל, בין השנים 1963-1973. שזר (לשעבר שניאור זלמן רובשוב), היסטוריון ומנהיג ציוני סוציאליסטי, נולד ברוסיה הלבנה למשפחה חסידית, והתחנך בישיבה. בגיל 18 נעצר על-ידי שלטון הצאר על פעילותו הציונית. לאחר תקופת לימודי היסטוריה ופילוסופיה בגרמניה, עלה לארץ-ישראל ומילא מגוון תפקידים בתנועת העבודה הציונית בתקופת המנדט הבריטי. נבחר לכנסת הראשונה וכיהן כשר החינוך והתרבות בתקופה הקריטית של העלייה הגדולה. בתקופת נשיאותו פעל לקידום מעמדה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית באמצעות הזמנת סופרים ומדענים מובילים על מנת שיתרשמו מהישגי המדינה ושישמשו לה שגרירי רצון טוב בעולם. כתב חיבורים רבים אודות ההיסטוריה של ביקורת המקרא, התפתחות הספרות האידית ותפקיד ה"קבלה" בתולדות התנועות המשיחיות. קבוצת לימוד לחקר יהדות התפוצות, אשר יזם שזר בשיתוף עם האוניברסיטה העברית בירושלים, הפכה לפורום יוקרתי, שמפגשיו החודשיים אירחו אנשי אקדמיה מובילים לצד נציגים מיהדות התפוצות.

שזר כיהן כנשיא במשך שתי קדנציות. לזכרו הוקם בירושלים "מרכז זלמן שזר" - בית הוצאה לאור למחקרים בהיסטוריה יהודית.



קישורים:
מידע על מוסד הנשיאות בישראל מתוך אתר הכנסת