נשיא המדינה בין השנים 1978-1983. יליד ירושלים, בן למשפחה ותיקה בת שורשים של למעלה מ-300 שנה בעיר ונצר לשושלת ידועה של רבנים ספרדיים. סיים לימודי תואר שני בלימודי האסלאם ובחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, ושימש ראש המחלקה הערבית בשורות ה"הגנה" בירושלים. מילא תפקיד בנציגות הדיפלומטית של ישראל באמריקה הלטינית. במשך עשור שנים, משנת 1951 ואילך, מילא תפקידים אדמיניסטרטיביים בכירים בשירות ראש הממשלה, דוד בךגוריון, ושר החוץ, משה שרת. בין השנים 1965-1978 היה חבר כנסת, ושימש כיו"ר ועדת הכנסת לענייני חוץ וביטחון. בד בבד שימש כיו"ר הרשות המבצעת של התנועה הציונית העולמית וכיו"ר קרן התרבות אמריקה-ישראל. בגיל 57 היה לנשיא החמישי של ישראל, והצעיר מכל קודמיו בתפקיד. תקופת כהונתו אופיינה במתחים פוליטיים וחברתיים במדינה, ובמהלכה פרצה מלחמת לבנון. כנשיא, פעל נבון בלא לאות לגישור בין העדות בישראל, בין דתיים לחילוניים, בין ערבים ליהודים ובין תושבי הפריפריה למרכז. אישיותו החמה וכישוריו הדיפלומטיים סייעו להרגעת הרוחות בוויכוח הקשה, שפרץ בישראל ערב הנסיגה מסיני. לצד חתירתו להרמוניה ולקונצנזוס, תבע מהממשלה להקים ועדת חקירה לאירועי הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה בלבנון. בתום כהונתו כנשיא נבחר שוב לכנסת (1984), בה כיהן כסגן ראש הממשלה וכשר החינוך והתרבות בממשלת האחדות הלאומית.

מאז ומתמיד היה נבון נציג ודובר לקהילה הספרדית בישראל ומפיץ נלהב של תרבותה. הוא חיבר מחזות ותכניות טלוויזיה בנושא, והיה ממארגני האירועים לציון 500 שנה לגירוש ספרד.



קישורים:
מידע על מוסד הנשיאות בישראל מתוך אתר הכנסת