משה שרתוק, לימים שרת, יליד רוסיה, 1894, עלה לארץ-ישראל ב-1906.

היה פעיל ב"אחדות העבודה" ובארגון ה"הגנה". היה ראש המחלקה המדינית בסוכנות היהודית בשנים 1933-1948. החל מ-1935 נמנה עם מנהיגי היישוב והתנועה הציונית וניהל המגעים עם הבריטים. ממקימי חיל הנוטרים והחטיבה היהודית בצבא הבריטי.

עם הקמת המדינה מונה לשר החוץ, הקים את שירות החוץ ופעל לכינון קשרים עם מדינות העולם.

נבחר לראשות הממשלה בתקופת פרישתו הזמנית של בן-גוריון. ב-1955 שב לשמש כשר חוץ בממשלת בן-גוריון, עד התפטרותו מהתפקיד ב-1956 על רקע חילוקי דעות עם ראש הממשלה.

לאחר פרישתו היה נציג מפא"י באינטרנציונל הסוציאליסטי. ב-1960 נבחר ליו"ר ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית.

נפטר בשנת 1965.