במחצית השנייה של המאה התשע עשרה החלו ממשלות באירופה להקצות תקציבים להקמת מערכות חינוך ציבוריות. קיום מערכת חינוך בפיקוח המדינה ולא בפיקוח הכנסייה, מעיד על תהליך החילון שהתרחש באירופה במאה התשע עשרה. הלימוד בבית הספר היסודי, שהחל כבר במהפכה הצרפתית, כבר לא היה זכות של בעלי רכוש, ובהדרגה החל להתפתח חוק חינוך חובה חינם. בית הספר היסודי היה בן ארבע כיתות, והתלמידים החלו ללמוד בו בגיל חמש-שש שנים.