בניקיון ארובות הועסקו ילדים מגיל חמש עד גיל ארבע עשרה, שגופם הצנום איפשר להם לזחול אל תוך הארובות. הילדים נדרשו לנקות את הפיח שהצטבר בדופנות הארובות של תנורי הפחם המשמשים לחימום. הם החלו את יום העבודה בשעה מוקדמת – בשלוש לפנות בוקר, לפני הדלקת התנורים. העבודה הפיזית הקשה הסבה לילדים נזק גופני רב: הלכלוך והפיח גרמו לגירוד קשה ולפצעים פתוחים, השהייה הממושכת בתוך הארובות עיקמה ועיוותה את גופם והם סבלו מכוויות וממחלות בדרכי הנשימה.