גרֵגוֹריוּס הגדול בן למשפחת אצולה רומית, היה אפיפיור בשנים 604-590. הוא בנה שבעה מנזרים, ומנזר אחד ברומא, וחי חיי נזיר עד יום מותו. גרֵגוֹריוּס מינה נזירים למשרות חשובות בכנסייה, כתב ספרי פרשנות למקרא וכתבים דתים.בתבליט מוצגות אחת הפעולות החשובות של הנזירים: העתקת כתבי יד על קלף בעט עשוי נוצה. המעתיקים הקפידו לצייר יפה את האותיות ולעטר את כתבי היד.
לתמונה מוגדלת