בשנת 1242 (כנראה) נשרפו במשך יום וחצי עשרים וארבעה קרונות מלאים של ספרי תלמוד. הרקע לשרפה הוא דיון משפטי פומבי המכונה "משפט פריז" שנערך ב- 1240 בארמונו של מלך צרפת בין נציג הכנסייה המומר ניקולס דנין לנציגי היהדות ובראשם ר' יחיאל מפריז. הדיון המשפטי נסב על הכתוב בתלמוד. חבר השופטים, שהורכב מאנשי הכמורה הגבוהה, דן את התלמוד לשרֵפה. בדגם: מימין אנשים גוררים עגלה עמוסת ספרים, במרכז התקהלות של אנשים מסביב לערמת ספרים לפני שריפתם, ומלמעלה מיתמר ענן עשן כבד.