תולדוט אתר ההיסטוריה

"זכרון יעקב" התחילה את פעילותה עם כעשרים בני נוער¹⁸, אך גדלה והייתה לתנועה גדולה ומשגשגת. את העובדה, שהיא הייתה קיימת עד למלחמת העולם השנייה, בשעה שתנועות נוער אחרות לא הצליחו, יש לזקוף הן להתלהבות ההנהגה, והן לגישתה החדשה והמודרנית לפי קני-המידה דאז. לצעירים היה חלק פעיל בפעולות, והמדריכים הצליחו להקנות להם אהבה לארץ ישראל ולאידיאל הציוני.

כאשר גדל מספר החברים, הורגש הצורך בארגון מחדש, והתנועה חולקה לשלוש מחלקות: א' – לגילאים מ- 12 עד 15; ב' – מ- 15 עד 18 ו-ג' מ- 18 עד 20 שנים¹⁹. לכל מחלקה היה ועד משלו, ואילו הוועד הראשי ניהל את העניינים שנגעו לכל התנועה. מי שהגיע לגיל 19 התקבל אוטומטית כחבר-מועמד של "המזרחי", או אם העדיף של "תורה וציון", קבוצה שהתפלגה מהמזרחי. חברות מלאה ב"המזרחי" הייתה פתוחה למי שמלאו לו 24 שנה²⁰. לכל מחלקה היו חוגים וקורסים משלה, אולם היו גם כנסים משותפים בבית העם.

תמונה ברורה של הפעולות נותן ביטאון התנועה, שהופיע בזמנים לא קבועים ובשמות שונים²¹. מ- 1923 עד 1927 הופיע הירחון "מזרחה" (Mizroho), הוצאה משותפת של "זכרון יעקב" ו"אור חדש", בדצמבר 1932 התחילה "זכרון יעקב" להוציא לאור, כניסיון, את הביטאון "זכרונות". מטרת הביטאון הייתה לבטל את הצורך בחוזרים יקרים ולהגיש לחברים תכנית של הפעולות לחודש הבא²². אבל גם הביטאון הזה פשט את הרגל אחרי שנים מעטות, ובמרס 1939 נעשה ניסיון חדש והופיע "פתחון פה", ביטאון רשמי של תנועת הנוער "זכרון יעקב", שלא רק הביא חדשות על תכנית הפעילויות, אלא גם התיימר להיות במה לחברים²³.

כאמור, הביטאונים האלה נותנים תמונה מקיפה על הפעולות של "זכרון יעקב". הדגש היה על החינוך הדתי (חוגים לתנ"ך, למשנה ולתלמוד) ועל לימוד השפה העברית המודרנית (חוגים ללימוד השפה המדוברת: לספרות וכו'). מלבד החוגים האלה, שהתקיימו בדרך כלל בימי ראשון ורביעי אחרי הצהריים, אורגנו גם הרצאות על כל דבר הקשור לארץ ישראל ולציונות²⁴. כמו כן התקיימו תפילות קבלת שבת, ערבי שירה וריקודי עם, תחרויות נואמים; כינוסים למיניהם, נשפים וקייטנות (הקייטנות של "המזרחי הצעיר").

כדוגמה של השיטה המודרנית שבה התנהלה פגישה כזאת של "זכרון יעקב", אני נותן כאן את רשות הדיבור לחבר במחלקה א' (גילאים 15-12) המתאר פעולה במוצאי-שבת²⁵:

"בכל שבוע מדגימים כמה חברים את פרשת השבוע, או את ההפטרה. לא חשוב איך – בפרוזה, בשירה, בהצגה או בסרט(!) – כפי שהם רוצים. מותר לעשות מ"אלישע והאישה הענייה" סיפור עממי, או לכתוב מחזה בארבע מערכות, איננו בררנים בדברים האלה... אחרי "המחזה" דנים בכמה שאלות; ומונחים מסוימים, כגון הסוכנות היהודית, סרטיפיקאט וכו' מוסברים... ואז בא תורה של המפה, אנחנו בונים את ארץ-ישראל על עריה ויישוביה בקצה מהיר עוד יותר משהיא נבנית במציאות. במפה הגדולה של א', זאת מפה ריקה לגמרי, שכמה חברים ציירו וצבעו, אנחנו מדביקים כל שבוע עיר חדשה או יישוב חדש...

אחרי הטקס הזה, נמשכת הקריאה מ"הנביא הקטן" (L'enfant prophe'te)²⁶.הספר הזה מספר על ילד יהודי המתנצר, מפני שחש צורך עמוק בדת, אך לאט לאט הוא מתחיל לראות ביהדות את הדת האמיתית. כמובן שאחר-כך עוד חייבים לשיר (מה פגישה של א' בלי שירה?). עכשיו אפשר בליווי פסנתר או כינור, וזה נחמד הרבה יותר מאשר בקולך בלבד. כך מתחילה א' את השבוע החדש."

אבל ההבדל הגדול בין "זכרון יעקב" לבין תנועת נוער נייטרלית²⁷, כגון "מגן דוד" או "תוצאות חיים" וארגונים אגודאיים²⁸, היה בהדגשת לימוד השפה העברית, בדיבור ובכתב, כפי שדיברו אותה בארץ ישראל.

היושב ראש הראשון של "זכרון יעקב", י"צ דוידס, נשא את נאום הפתיחה של האסיפה החגיגית לרגל יום השנה הראשון של התנועה, באוקטובר 1916, בעברית. והוא ציין, שהישג גדול הוא, שאחרי פעילות של שנה אחת בלבד כבר יכלו רבים להבין אותו²⁹.

בביטאונים של התנועה מופיעות הודעות על תחרויות בעברית³⁰, והם גם הדפיסו טקסטים בעברית, שהקוראים נתבקשו לתרגמם³¹. אם נזכור, שרוב החברים רכשו בבית ידע מזערי בלבד בעברית, ובניגוד למצב במזרח אירופה גם ההתמצאות בדת הייתה דלה מאוד, נבין, עד כמה היו הישגיה של "זכרון יעקב" גדולים. בצדק אמר י"צ דוידס, שבתחום הלימוד העברי הייתה עבודת "זכרון יעקב" עבודת חלוצים³².

אכן היו המאמרים בעברית, שהופיעו בגיליונות החגיגיים לרגל יובל זה או אחר, בבחינת חידוש מהפכני, ולגבי הכותבים היו הישגים של ממש, אם כי בעינינו הם עושים רושם של עברית קלוקלת ו"הולנדית" למדי³³.

הפדרציה של הנוער היהודי ארגנה בחינות בעברית החל משנת 1925 ³⁴. הפדרציה הוקמה על ידי ברית הציונים ב- 1919 והייתה פדרציה של תנועות נוער³⁵, שמטרתה הייתה: "לשמור על הנוער היהודי בהולנד למען העם היהודי במאבקו על ארץ ישראל יהודית". ברור, שלמרות שמה הנייטרלי, הייתה הפדרציה ארגון ציוני. "זכרון יעקב" הייתה חברה בפדרציה מן ההתחלה, ואף על פי שבהתחלה היה קיים מתח בין "זכרון יעקב" המאורגנת היטב לבין הפדרציה שנולדה זה עתה, הייתה השפעתה של "זכרון יעקב" על הפדרציה לאחר מכן גדולה מאד³⁶. לא רק שהיא סיפקה את מספר המועמדים הגדול ביותר לבחינות בעברית, אלא אף זאת שבשנות השלושים מילאו חברים ובוגרים של "זכרון בעברת, אלא אף זאת שבשנות השלושים מילאו חברים ובוגרים של "זכרון יעקב" תפקידים חשובים בפדרציה³⁷.

לחלקים אחרים של הפרק:
תחילתה של פעילות "המזרחי" בקרב הנוער בהולנד

הערות שוליים:

18. Mizrocho, Jan./Febr. 1926, p. 3: "Zichroun Jangakouv en de wereldgeschiedenis
19.ב"זכרון יעקב" ברוטרדם חילקו את הגילאים לקבוצות שונות רק ב-1938, ולפי סדר הפוך: ג' לצעירים, בני 14-12, וא' לבני 18 ומעלה (ראה: לני פושנר ב"פתחון פה", מנובמבר/דצמבר 1939 (מס' 7) עמ' 19, 20).
20. "זכרונות", ינואר 1935, עמ' 2.
21. הוצאת ביטאון כזה היתה מותנה במימון.
22. "זכרונות", דצמבר 1932, מס' 1, עמ' 1.
23. "פתחון פה", מס. 1, אדר תרצ"ט/1939, עמ' 1, 2: Taak en waarde van het nieuwe organ van Zichron Ja'akov.
24. ב-11 במרס 1939 הרצה הרב ד"ר מקס נוסבאום, מנהיג ציוני מברלין בכל המחלקות (להוציא את מחלקה א') של "זכרון יעקב" ("פתחון פה", מרס 1939, עמ' 13).
25. "זכרונות", דצמבר 1935/כסלו תרצ"ה (גליון תעמולה): M.F., "Zaterdagavond op Alef"
26. ספר פופולרי מאד באותם הימים, מאת הסופר היהודי הצרפתי אדמונד פלג (1965-1894).
27. ניטראליות בשאלות יהודיות-פוליטיות. ראה NIW, 7.4.1939, עמ' 9: Stromingen en activiteiten bij de Joodsche jeuged. "תוצאות חיים" נוסדה במטרה ללימוד תורה ותנ"ך בלי לנקוט עמדה ב"שאלה היהודית".
28. תנועות הנוער האגודאיות היו אנטי-ציוניות.
29. P. 51: "Zichroun Jangakouw" תשרי תרע"ו/Mizrachie, October 1916.
30. "זכרונות", "15 ביוני 1935.
31. Mizrocho, משנה ב', מס. 4 (אדר תרפ"ה/מרס 1935) ואילך, בגיליון של אפריל 1935, הובעה גם טרוניה על שרק 3 חברים שלחו תרגום, ואילו 40 או 50 היו מסוגלים לעשות את התרגום.
32. Sefer Zikkaron, הוצאה מיוחדת לרגל 15 שנה ל"זכרון יעקב", עמ' 9, 10: J.H. Davids, Waarom Hebreeuwsch
33. למשל צדוק מוסל, ב-Sefer Zikkaron, עמ' 19.
34. ראה הערה 31.
35. ראה את המוסף לגליון התעמולה של "זכרונות", כסלו תרצ"ה דצמבר 1935, "Joodsche, Jeugd Federatie". לפי המוסף הזה היתה שנת הייסוד 1919, אבל השווה Memorbook, עמ' 751, ושם מובאת 1917 כשנת הייסוד.
36. S. Dasberg: "Zichroun Jangakouw" in de jeugdfederatie. (Mizrocho, Jan. 1926, p. 7)
37. Zichron Ja'akov en de Joodse Jeugdfederatie ("פתחון פה", נובמבר/דצמבר 1939, עמ' 6 ואילך).