מלכי בית חשמונאי היו כנראה המלכים היהודים הראשונים שהטביעו מטבעות. הם טבעו רק מטבעות זעירים מארד, בערך של פרוטה וחצי פרוטה. לסכומים גדולים שימשו אותם מטבעות הכסף הסלווקיים ולאחר מכן השקלים הצוריים. ובכל זאת ניתן ללמוד רבות המטבעות החשמונאיים.
בניגוד למטבעות של המלכים הסלווקים שקדמו להם, במטבעות החשמונאים לא מופיעים דיוקנאות אדם. מפתה לייחס עובדה זו לאיסור "לא תעשה לך פסל וכל תמונה", אם כי ייתכן שהגורם לכך נעוץ בעובדה שלאורך רוב התקופה מלכי בית חשמונאי לא היו מלכים עצמאים אלא משועבדים למשטר העל הסלווקי.
הזכות להטבעת מטבעות הוענקה על ידי האימפריה הסלווקית ששלטה על אזור ארץ ישראל ברוב תקופת החשמונאים. על פי הכתוב בספר מקבים א' (ט"ו, ו') שמעון בן מתתיהו החשמונאי היה הראשון מבין שליטי יהודה שקיבל רשות לטבוע מטבעות. על סמך עדות זו ייחסו לתקופתו מטבעות אחדים שלא ידעו לתארכם, אך מאוחר יותר התברר שהם כנראה משנת 66, מתקופת המרד הגדול. מסתבר שהמלך החשמונאי הראשון שהטביע מטבעות בפועל היה יוחנן הורקנוס הראשון, שעל המטבעות שטבע מופיעה הכתובת: "יהוחנן הכהן הגדול וחבר היהודים", עדות לכך שנטל לעצמו את הכהונה הגדולה, כפי שטען הרב מדן במאמרו "בין כהונה למלכות", בגיליון הקודם. בצדו השני של המטבע מוטבעת קרן שפע כפולה ובאמצעה פרח רימון, סימן לפריון ולברכה.
עובדה מעניינת נוספת: בכל המטבעות של מלכי בית חשמונאי הכיתוב נעשה בכתב עברי עתיק ולא באותיות האשוריות המרובעות שבהן השתמשו כבר במאה הרביעית לפסה"נ, מאות שנים לפני כן. מסורת זו המשיכה גם במטבעות המרד הגדול ומרד בר כוכבא.
ממצא המטבעות החשמונאיים הוא ברובו מתקופתו של אלכסנדר ינאי. במטבעותיו, כמו ברוב המטבעות החשמונאיים, מופיע התואר "הכהן הגדול וחבר היהודים" ובצדם השני מוטבעת קרן שפע. אולם מתקופתו ינאי יש גם מיעוט של מטבעות מסוג אחר. בצדם האחד מופיע בעברית הכיתוב "יהונתן המלך", ובצדם השני מופיע ביוונית הכיתוב "אלכסנדר המלך" ולצדו מוטבע עוגן המסמל את אחד מהישגיו הבולטים של אלכסנדר ינאי - כיבוש נמל עזה ופתיחת דרך הים בפני הממלכה היהודית.
אין עדות לכך ששלומציון המלכה טבעה מטבעות בתקופת כהונתה העצמאית, אבל תופעה ייחודית שנתגלתה בחלק ממטבעותיו אלכסנדר ינאי יכולה אולי לרמז על מטבעות מתקופתה. על מטבעות אלה מופיעה הטבעה כפולה: על גבי ההטבעה היוונית מופיעה הטבעה עברית בנוסח המקובל: "יהונתן כהן גדול וחבר היהודים", ללא אזכור התואר מלך. ייתכן שמדובר במטבעות שנטבעו בשנית על ידי אלכסנדר ינאי בתקופה שבה התפייס עם שמעון בן שטח והשפעת הפרושים בסנהדרין גברה. ייתכן גם, אם כי בסבירות נמוכה, שמדובר בהטבעה חוזרת בימיה של שלומציון, שכאישה לא יכלה לכתוב לצד שמה את התואר "כהן גדול" ולכן העדיפה לכתוב את שמו של ינאי, ואולי כלל לא ראתה את עצמה כמנהיגה עצמאית.
