בחימה מיוחדת תקפו הגרמנים את תורת עם ישראל ואת דתו. בהנאה סאדיסטית היו מתעללים ברבנים וביהודים חרדים, לובשי הקאפוטה היהודית המסורתית, והעטורים זקן ופיאות.

בסוף ספטמבר 1939 החרים ראש המדור לענייני יהודים בקראקוב את כל תשמישי הקדושה יקרי-הערך בבתי כנסת שבעיר. ב-26 באוקטובר 1939 יצאה הגזירה האוסרת את השחיטה הכשרה. באוקטובר 1940 נגזר על סגירת בתי כנסת ובתי תפילה וכן על גילוח פיאות וזקן. באותו חודש נצטוו גם היהודים לחלל את מועדי ישראל, לצאת לעבודה בימים הנוראים ולפתוח בתי-עסק ובתי מלאכה.

מריטת הפיאות וגזיזת הזקן או שריפתו, היו מן השעשועים האהובים על הנאצים ועל עוזריהם. אף נהגו לבצע ביהודים לובשי קאפוטות תרגילי "התעמלות" מיוחדים. היו מריצים, מקפיצים ומדהירים אותם בפומבי, לעיני המון צוהל ומתמוגג מנחת, עד כלות כוחותיהם, עד התמוטטותם.

הגרמנים נהגו לאסור לימוד תורה, עריכת תפילות בציבור, טכסים יהודיים, שחיטה יהודית וכדומה. נגד גזירות אלה נאבק הציבור היהודי החרד במידת יכולתו. היו שהסתמכו על מצוות "פיקוח נפש" ושחררו את עצמם מעול מצוות רבות, כגון ממצוות כשרות. אך היו יהודים שסיכנו בריאותם ואף את חייהם על קיום המצוות. בשנות-רעב אלה, כשיהודי וארשה ולודז' היו נוברים באשפתות, בחיפוש אחר משהו "הראוי" למאכל, נמצאו יהודים, ששמרו על מצוות הכשרות. היו כאלה, אשר באין שחיטה כשרה, התנזרו כל הזמן מאכילת בשר, אפילו כשהיו בידם האמצעים להשיגו. והיו יהודים, שמיאנו אף בימים הקשים של האקציות, כשהסתתרו במחבואי-מרתפים, אצל איכרים ידידים, לאכול משלהם מחשש טריפה, והיו מסתפקים באכילת ירקות לא-מבושלים.

הגרמנים נהגו להעלות בתי-כנסת באש ולשרוף ספרי תורה. וכדי להקניט, היו מצווים על היהודים עצמם להשליך את הגווילים ללהבות. והיו מקרים, שיהודים כרכו סביב גופם את הגווילים וקפצו אתם לאש. ידועים לנו מקרים רבים של קידוש השם בהם מסרו יהודים את נפשם כדי להמשיך ולקיים את מצוות דתם ואמנותם.

בקהילות רבות קיימו יהודים בסתר מניינים לתפילה בציבור וקבעו שעות ללימוד תורה, אף בגיהינום של מחנות-הריכוז וההשמדה היו מקרים של שמירת המצוות ושל קיום צום יום-הכיפורים. ביערות הפרטיזאנים - בתוך ציבור נוצרי רחוק מדת, היו מקרים, שפרטיזאנים יהודים התייחדו בימים הנוראים כדי לקיים תפילה בציבור ולומר "קדיש" לנשמת חבר שנפל, פרטיזאנים יהודים היו נוסעים - כשניתן להם - לחגים ולשבתות אל מחנות משפחתיים לשאוב עידוד מאוירה יהודית.

תגובת-מחאה מיוחדת על פעולת ההשמד, שגזרו הגרמנים על ערכי הדת היהודית ותורתה - הייתה העתקת סידורי תפילה בהסתר, והתקנת לוחות השנה, כדי שיהודים לא יטעו בקביעת מועדי החגים. יש לציין, עם זאת, שגורלם המר של היהודים

הגרמנים, מצדם, ידעו אף הם את מועדי ישראל ואת אקציות-הגירוש להשמדה היו מבצעים, בכוונה, בימי חג ומועד יהודיים.