בראשית 1942 הסתננו לגטו ובאו במגע עם נציגי ארגונים יהודיים פועליים שני שליחים של המפלגה הקומוניסטית, שעתה זה שבה והתארגנה.

שני השליחים יהודים היו: יוסף לברטובסקי-פינקלשטיין, איש מפלגה ותיק ומנוסה, ואנדז'יי שמיט - שמו האמיתי פנחס קרטין - איש הבריגדה הבינלאומית שנלחמה בספרד בימי מלחמת-האזרחים.

באפריל 1942 הוקם בגטו וארשה "הגוש האנטי-פשיסטי", שהחל מארגן את חמישיות הקרב שלו. הארגונים, שהתאחדו בגוש, תלו תקוות ב"גוורדיה ליודובה" הפולנית. אך הארגון הפולני עדיין היה בחיתוליו באותה תקופה, נשקו היה מועט ועזרתו לגטו אפסית.

הגוש הציג לו למטרה :
א. לארגן בכוחות משותפים מלחמה פוליטית ותעמולה נגד הפשיזם ונגד כוחות הריאקציה בשטח הגטו.
ב. לארגן חטיבות לוחמות אנטי-פשיסטיות.
ג. לארגן מפעל-עזרה לנפגעי המלחמה בפשיזם.

להנהלת הגוש נבחרו: באי-כוח המפלגות הציוניות הסוציאליסטיות ובא כוח "החלוץ". לברטובסקי ייצג את מפלגתו. הגוש התחיל להוציא עיתון משותף, "דער רוף" ("קול קורא"). אחר זמן מועט הוקמה רשת ענפה של "חמישיות" לוחמות, שכללו מאות אחדות של בני נוער ופועלים. חרף המחסור בנשק קיבלו החמישיות אימון צבאי. בראש המחלקה הצבאית עמדו: יוסף קפלן (השומר הצעיר), מרדכי טננבוים (החלוץ), פישלזון (פועלי-ציון צ.ס.) והירש לאנט (פועלי ציון שמאל).

הגוש האנטי-פשיסטי יצר את הקבוצות הלוחמות הראשונות רחבות ההיקף, ובכך - חשיבותו. אך הוא שותק לפני שהיה סיפק בידו לפתח פעולה. ב-30 במאי 1942 נתפש אנדז'יי שמיט, בשעת העברת מכשירי דפוס מן הגטו אל חבריו בצד הארי, ונרצח. לברטובסקי נעלם מן הגטו, הקשרים נותקו, וכל עניין הגוש נשתתק.

כעבור חודש ומחצה החל בגטו וארשה הגירוש הגדול, בו נתפס ונספה גם יוסף לברטובסקי. אבל הזרע שזרע הגוש האנטי-פשיסטי לא הכזיב, הארגונים, שהיו מאוחדים בו, יזמו והצמיחו לאחר מכן את הארגון היהודי הלוחם.