|
|||||||||||||||||||||||||||
עמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > שואה > חיים יהודיים בשנים 1945-1939 > ילדים בשואה |
|||||||||||||||||||||||||||
יאנוש קורצא'ק היה רופא, סופר ומחנך. שמו המקורי היה הנריק גולדשמיט, והוא נולד בעיר ורשה שבפולין בשנת 1878 למשפחה יהודית עשירה ומתבוללת. יאנוש קורצ'אק למד רפואה באוניברסיטת ורשה, ובמהלך לימודיו עבד במחלקת הילדים של בית החולים, שם פגש ילדים ממשפחות עניות והכיר את מצוקותיהם. הוא הקים שני בתי יתומים – אחד ליתומים יהודיים והשני ליתומים פולניים. את בית היתומים היהודי ניהל במשך כ- 30 שנה - משנת 1911 ועד להירצחו במחנה המוות טרבלינקה בשנת 1942.
יאנוש קורצ'אק פיתח גישה חינוכית מהפכנית ומיוחדת שהתרכזה בילד – באהבה לילד, בכבוד הילד ובזכויותיו. בתי היתומים שהקים היו מבוססים על שלטון עצמי של הילדים ועל שוויון בין התלמידים. זכויות התלמידים כללו גם את האפשרות להתלונן על המורים, וגם להתלונן על מעשי תוקפנות של ילדים אחרים. את התלונות היו מביאים אחת לשבוע לפני חמישה שופטים, שנבחרו על-ידי התלמידים וכללו גם מחנך אחד. שופטים אלה דנו בכל התלונות והתביעות שהצטברו במשך השבוע, וזאת על-פי "ספר החוקים" שחיבר יאנוש קורצ'אק. קורצ'אק שימש כמרצה במכון היהודי למורים בוורשה ובאוניברסיטה החופשית של פולין, וגם הגיש שידורי רדיו בנושאי חינוך. הוא פרסם שני ספרי עיון בחינוך ילדים – "כיצד לאהוב ילדים" ו"זכותו של הילד לכבוד". הנה קטע מתוך ספרו של יאנוש קורצ'אק "כיצד לאהוב ילדים": "מתקרב אתה לילד בנדיבות לב, והוא נסוג במורת רוח, לעתים אפילו במשטמה. אולי עשית לו רע, אולי עשה הוא לך מעשה רע – ויושרו אינו מרשה לו לקבל פינוק שאינו מגיע לו. תרשום לפניך את המקרה, ושאל שוב את הילד כעבור שבוע, כעבור חודש. ייתכן שהוא ישכח, ייתכן שהוא יספר, וייתכן שבחיוך מבויש יוכיח שהוא זוכר – אך אינו רוצה לספר. כבד את סודו… אם הילד מפקיד בידך את סודו – שמח על זה, מפני שאמונו בך הוא הפרס החשוב ביותר… אבל אל תאלץ אותו לגלות את סודו, מפני שיש לו זכות לשמור עליו. אל תכריח אותו באמצעות הפצרות, עורמה או איומים – כל אלה יהיו בלתי מועילים… הם רק ירחיקו אותך מהילד…" על-פי "כיצד לאהוב ילדים", תרגם מפולנית: יעקוב קורצ'אק, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ך – 1960, עמ' 53 – 54.
יאנוש קורצ'אק כתב ופירסם ספרים רבים לילדים, ואלו זכו להצלחה רבה בקרב קוראים צעירים. ספר הילדים הראשון שלו נקרא (בעברית) "בקייטנה", והוא מתאר את חוויותיהם של ילדים יהודים עניים בקייטנה. ספרים אחרים שכתב ותורגמו לעברית כוללים את "כאשר אשוב ואהיה קטן"; "לבדי עם אלוהים"; "המלך מתיא הראשון"; "יותם הקוסם". קורצ'אק כתב סיפורים לעיתון הנוער החלוצי בפולין, והיה העורך של שבועון לילדים ונוער, שכל חברי המערכת והכותבים שלו היו ילדים.
בעקבות עליית הנאצים לשלטון (1933), נרתם יאנוש קורצ'אק לפעילות הסוכנות היהודית בפולין. בשנות ה- 30 של המאה העשרים ביקר קורצ'אק פעמיים בארץ ישראל – בשנת 1934 ובשנת 1936, הוא התארח בקיבוץ עין חרוד וביישובים נוספים, ופגש רבים מחניכיו לשעבר, שעלו לארץ כחלוצים. תכניתו של קורצ'אק לחזור לארץ ואולי גם להתיישב בה נקטעה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש פולין בידי הנאצים. קורצ'אק נשאר בבית היתומים בוורשה עם חניכיו, ועשה כל מאמץ כדי לקיים את בית היתומים גם בתנאי הגטו הקשים. לארץ ישראל לא זכה קורצ'אק לחזור, אך זכרו מונצח בארץ ביישובים רבים – ברחובות ובכיכרות הנקראים על שמו. בשנת 1962, במלאו 20 שנה להירצחו של קורצ'אק, הנפיקו ממשלות ישראל ופולין בול מיוחד לזכרו.
במסגרת ההחלטה של הנאצים לחסל את כל יהודי גטו ורשה (1942) יצאה הוראה לשלוח למחנה המוות טרבלינקה את הילדים מבית היתומים של ד"ר יאנוש קורצ'אק. הנאצים הציעו אמנם ליאנוש קורצ'אק לעזוב את היתומים ולהינצל – אבל הוא סירב. וכך, ביום כ"ב בחודש אב תש"ב – 1942 צעדו 200 היתומים מגטו ורשה אל תחנת הרכבת בדרכם למחנה המוות, ובראשם יאנוש קורצ'אק. וכך תיאר זאת עד ראייה: "… זה לא היה מצעד לקרונות המוות. זאת הייתה מחאה מאורגנת, אילמת, נגד הרצח!… כל הילדים הסתדרו ברביעיות, וקורצ'אק הלך בראשם בעיניים מורמות, כשהוא מחזיק בידיהם של שני ילדים…"
|
|||||||||||||||||||||||||||
|