 |
תולדות חיים |
רש"י - רבי שלמה יצחקי – מגדולי הפרשנים של המקרא והתלמוד (1105-1040).
נולד בעיר טרואה שבאזור שמפניה בצרפת, ובה פעל רוב ימיו. את השכלתו בתחומי היהדות רכש בישיבות גרמניה, שבהן שהה כ-10 שנים.
כמו יהודים אחרים באזור שמפניה גם רש"י התפרנס כנראה מגידול כרמים ליין. נוסף על גדולתו והיקף ידיעותיו בתחומי היהדות היה רש"י "איש העולם הגדול": הוא שלט בכמה שפות – צרפתית, גרמנית, עברית וארמית, והיה לו ידע רב בתחומי החקלאות, המסחר ומלאכות שונות. רש"י קשר קשרים גם עם קהילות היהודים בצרפת ובגרמניה וגם עם הסביבה הנוצרית – עם שליטים, סוחרים ואנשי דת נוצרים.
רש"י הקים בטרואה ישיבה שונה מן הישיבות שבגרמניה: בישיבה של רש"י עסקו לא רק בלימוד התלמוד אלא גם בלימוד המקרא ובפרשנותו. רש"י עודד את תלמידיו לחשיבה עצמאית ולביקורת, והדגיש את חיפוש האמת. הוא היה מוכן לקבל ביקורת ואף להודות בשגיאות, וכך מוצאים בדבריו של רש"י ביטויים כמו: "וטועה הייתי", "ושגיתי", "איני יודע מה פירושו" או "לא ידעתי".
|
רש"י - פרשן ובלשן |
באסכולה (=בשיטה) הצרפתית של פרשנות המקרא היה רש"י הפרשן העיקרי. הוא היה דמות מרכזית בתרבות יהודי אשכנז (=גרמניה וצרפת), והשפעתו ניכרת מעבר לזמנו ולמקומו, כפי שמעיד ההיסטוריון חיים הלל בן ששון: "רש"י השפיע לדורות בכל תפוצות ישראל".
גם פרשנים ומלומדים נוצרים השתמשו בפירושיו של רש"י למקרא, לדוגמה: ניקולאוס שחי במאה 13-14 בלירה שבצרפת והיה מגדולי הפרשנים הנוצרים של המקרא.
בפרשנותו למקרא השתמש רש"י פעמים רבות במדרשים שחיברו חז"ל בארץ ישראל מאות שנים לפניו. רש"י שילב בפרשנותו את המדרשים בדרכים שונות: לפעמים בציטוט מדויק, לפעמים בשינויים - בהרחבות או בהשמטות, ולפעמים בצירוף של כמה מדרשים לפירוש אחד.
פירוש רש"י לתורה היה הספר הראשון שנדפס בעברית בשנת 1475 - שלוש מאות ושבעים שנה לאחר מותו של רש"י. את הספר הדפיסו באותיות מיוחדות שנקראות "כתב רש"י" - למרות שרש"י עצמו לא הכיר כתב זה…
רש"י היה בעל ידע רב בלשון, והוא חידש יותר מ-1,300 מילים בעברית; חלקן מילים חדשות לגמרי, וחלקן מילים קיימות שרש"י נתן להן משמעות חדשה, למשל: צימאון = צמא, כפוף = נכנע, ניקוד (בתחום הדקדוק).
בפירושיו של רש"י למקרא ולתלמוד נזכרים יותר מ-2,000 שמות של כלים, מכשירים, צמחים ובעלי חיים בצרפתית עתיקה, לדוגמה: גרינוליירא (צפרדע), ורדורא (עלה ירוק), פומילש (תפוחים).
