הרמטכ"ל החמישי של מדינת ישראל, נולד בבילרוסיה ועלה לישראל ב-1925.
אביו נהרג בידי הערבים ב-1930 וכעשר שנים לאחר מכן לסקוב הצטרף לבריגדה היהודית (בריגדה שחייליה היו יהודים מארץ ישראל שהצטרפו לצבא הבריטי).
ב-1944 הוא פקד על הגדוד הממונע החמוש במקלעים כבדים, של הבריגדה, באיטליה. הוא הצטרף למפקדת "ההגנה" ב-1947 ושנה לאחר מכן הוא פיקד על הגדוד הממונע הראשון של הצבא הישראלי החדש גדוד שהשתתף בקרבות בלטרון, נצרת והגליל. במהלך מלחמת העצמאות הוא קודם לדרגת אלוף והיה אחראי לאימונים בצה"ל.

ב-1951 הוא מונה למפקד חיל האוויר. ב-1953 הוא נסע ללמוד באוניברסיטת אוקספורד אך ניקרא מחדש לשרות ומונה לסגן הרמטכ"ל הוא היה מפקד גיסות השריון ב-1956 ובזמן מבצע קדש הוא פקד על דיווזיה שלחמה על הציר הצפוני בסיני. לאחר תום הקרבות הוא מונה לראש פיקוד דרום וב-1958 הוא מונה לרמטכ"ל.

הוא פרש מתפקיד הרמטכ"ל ב-1961 והיה למנכ"ל רשות הנמלים תפקיד ממנו פרש ב-1970 הוא מילא אחר כך תפקידים בגופים ציבוריים שונים ביניהם נציב תלונות החיילים (האדם שאחראי לקבל את תלונות החיילים ולבדוק אותם).


על אנשי מעש נוספים:
ז'בוטינסקי ולדימיר (זאב) (1880-1944)
לאון (יהודה לייב) פינסקר : חלוץ ציוני (1821-1891)
אחד העם (1856-1927)
חיים לסקוב (1919-1983)
יוסף ויתקין (1876-1912)
שולמית אלוני (1928-)
אלכסנדר זייד (1886-1938)
יצחק טבנקין (1887-1971)
יגאל ידין (1917-1984)
ישראל שוחט (1886-1961)
מקס נורדאו (1849-1923)