יוסף ויתקין נולד בבילרוס ועלה לארץ ישראל ב-1897. הוא עבד במשך זמן קצר כפועל ואז בהיותו אדם משכיל ומחונך בעצמו הוא עבר לעבוד בתחום החינוך. הוא החל כמורה בגדרה, ובמהרה נהפך למנהל בית -הספר שם. משם הוא עבר להיות מנהל בבית-ספר בראשל"צ ואז ב-1904 בכפר תבור, הוא חזר לראשון שנתיים לאחר מכן. הדגשים החינוכיים של ויתקין היו להשריש בחניכיו את אהבת ערכי היהדות והערכת נופי ארץ ישראל.

כציוני נלהב ויתקין נתן ביטוי להרבה מין הרעיונות שהובילו לעלייה השנייה. ב-1905 הוא כתב והפיץ עלון שכותרתו הייתה "קריאה לצעירי ישראל שלבם הוא עם העם ועם ציון", עלון שבו הוא עודד עליה המבוססת על עקרונות של עבודת אדמה בארץ המולדת. הוא הודה בקשיים הפיזיים העצומים שיהיו מנת חלקם של החלוצים, קשיים אשר ללא ספק יקחו את רוב כוחם ואף את חייהם של רבים מין החלוצים. אך למרות זאת על הייאוש והחרדה לפנות מקום לתקווה, מחויבות ואמונה שבסוף נצליח להשיג את המטרה. אנשי ארץ ישראל מוכרחים להיות מוכנים להקריב קורבנות בשביל מולדתם, כמו שכל העמים מוכנים לתת מעצמם בשביל ארצותיהם.

ויתקין עודד ואמר "גיבורי ישראל, חושו ומהרו קדימה, חדשו את ימי הבילוי"ם בכוח אף יותר גדול, שכן אחרת אנחנו ללא ספק ובצורה סוחפת, נפסיד." עלונו של ויתקין שעליו הוא חתם "קבוצה של אנשים צעירים מארץ ישראל" השפיע וחידש את המאמצים הציונים ואידיאלים באירופה.
ויתקין היה אחד מין המייסדים והמנהיגים של מפלגת הפועל הצעיר. בנוסף להתעקשותו על עבודה עברית. הוא הדגיש את "כיבוש החקלאות" ,דהיינו, ישובים יהודיים בארץ ישראל.


על אנשי מעש נוספים:
ז'בוטינסקי ולדימיר (זאב) (1880-1944)
לאון (יהודה לייב) פינסקר : חלוץ ציוני (1821-1891)
אחד העם (1856-1927)
חיים לסקוב (1919-1983)
יוסף ויתקין (1876-1912)
שולמית אלוני (1928-)
אלכסנדר זייד (1886-1938)
יצחק טבנקין (1887-1971)
יגאל ידין (1917-1984)
ישראל שוחט (1886-1961)
מקס נורדאו (1849-1923)