1897: בבזל יסדתי את מדינת היהודים
הקונגרס הציוני הראשון השיג את המטרות שהרצל קבע לו. מיד לאחר הקונגרס רשם הרצל ביומנו: "בבזל יסדתי את מדינת היהודים... היסוד למדינה הונח כבר בעצם רצונו של העם במדינה".
אעפ"י שהרצל עצמו לא זכה לראות בייסודה של המדינה היהודית אין ספק בכך שבבזל הוא הניח את יסודותיה של מדינת ישראל.
***
הקונגרס הציוני הראשון נפתח בטכסיות בבזל, שוויץ, ביום ראשון, ה-29 באוגוסט 1897 בהשתתפות מאה תשעים ושבעה צירים, נציגי ארגונים ציוניים ברחבי העולם. הרצל היה הדמות המרכזית באירועי הקונגרס. הקונגרס נפתח בנאומיהם של הרצל ומקס נורדאו שהגדיר את מטרות התנועה הציונית. לאחר מכן השתתפו הנציגים בדיונים והחליטו החלטות שהיו לבסיס הפעילויות העתידות של ההסתדרות הציונית:
הם ניסחו את המצע הציוני:
1. " הציונות חותרת לייסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל בערבות המשפט הבינלאומי."
הוחלט שהדגל הלאומי של העם היהודי יהיה דגל כחול לבן ועליו מגן דוד.
הוסכם כי כדי להבטיח בית לאומי יש צורך בפעילות בארבעה מישורים:
א. איכרים, בעלי מלאכה וסוחרים יישבו את ארץ ישראל.
ב. ארגון היהדות כולה ואיחודה באמצעות פעילות מקומית וכללית על פי חוקי כל מדינה ומדינה.
ג. חיזוק הרגש היהודי הלאומי והתודעה היהודית הלאומית.
ד. חתירה להסכמת ממשלות להגשמת המטרה הציונית.
מצע זה היה למעשה פשרה בין התומכים בגישתו של הרצל - ציונו פוליטית - לבין גישת חובבי ציון שתמכו בציונות מעשית.
2. נוסדה ההסתדרות הציונית העולמית שמוסדה העליון הוא הקונגרס הציוני.
נוסדו המוסדות הנבחרים של ההסתדרות הציונית: הוועד הפועל הציוני, ההנהלה הציונית, משרת יו"ר ההנהלה ומשרת נשיא ההסתדרות הציונית העולמית.
3. נקבעו קווי הנחיה לבחירת הצירים לקונגרס הציוני.
הבסיס לקוי הנחיה אלו היה העקרון שלקונגרס הציוני מעמד של אספה לאומית והוא מייצג את העם היהודי כולו. המשתתפים בקונגרס יהיו נציגים שייבחרו על ידי הקהילות היהודיות.
4. בקונגרס ניסחו תכניות ובאו לידי החלטות לגבי ייסוד ארגונים נוספים שיקדמו את מטרות התנועה הציונית.
בין החלטות אלה:
* ייסוד בנק לאומי וקרן לאומית למימון פעילויות התנועה הציונית.
* ייסוד הקרן הקיימת לישראל למטרת רכישת אדמה בארץ ישראל.
הקונגרס הציוני הראשון יסד את הזרוע המבצעת של התנועה הציונית - ההסתדרות הציונית העולמית.
הציונות הפכה תנועה עממית, לאומית ודמוקרטית של העם היהודי ונתמנתה לנהל פעילות נרחבת ביותר .
בעזרת הקונגרס שהוא המוסד העליון של התנועה תכנן הרצל:
א. לארגן תעמולה ציונית בקרב הקהילות היהודיות.
ב. לארגן את המימון הנדרש לפעילות ציונית.
ג. לתכנן את עליית היהודים ויישובם בארץ ישראל לקראת הענקת "צ'רטר" מטעם השלטון העותומני התורכי.
כיון שהרצל ראה בבעיה היהודית בעיה פוליטית בינלאומית הוא בנה את הקונגרס הציוני כפרלמנט יהודי ואת תפקידו כנשיא הקונגרס הציוני כראש מדינה.
לסיכום - חשיבות הקונגרס הציוני בבזל:
1. הקונגרס הציוני היווה פריצת דרך חשובה בדעת הקהל הבינלאומית; את הקונגרס סקרו מאות עתונאים לאומיים ואזוריים.
2. הקונגרס חיזק את הבסיס האידיאולוגי של הציונות.
3. היתה זו פגישה חשובה בין הציונות הפוליטית לבין הציונות המעשית.
4. הקונגרס שימש אסיפה לאומית המבטאת את רצון העם אשר כעמים אחרי שאף לזכות ההגדרה העצמית.
5. עד עתה פעל הרצל כאדם פרטי. מעתה עמד בראש ארגון גדול שפעל באופן גלוי.
6. הציונות הפוליטית הפכה לזרם המרכזי של התנועה הציונית.
7. הקונגרס תרם לחיזוק ההליך הדמוקרטי בתנועה הציונית כיון שאפשר את הבעת כל מגוון הדעות וכיון שפעל על בסיס בחירות חופשיות.
מאה שנות ציונות - ציר הזמן:
1882-1892
1892-1902
1897
1902-1912
1912-1922
1922-1932
1932-1942
1942-1952
1952-1962
1962-1972
1972-1982
1982-1992
1992-
