משערים שהמשחקים האולימפיים ביוון העתיקה החלו בשנת 776 לפני הספירה. תחרויות ספורט נערכו כמעט בכל ערי יוון, אבל המרשימות שבהן נערכו באולימפייה, אחת לארבע שנים.
בתחילה נערכו המשחקים במשך יום אחד בלבד וכללו אירוע בודד: ריצה למרחק בהקפה אחת של אצטדיון (192.27 מטר). במשך הזמן נוספו תחרויות, כגון: זריקת דיסקוס ומרוץ מרכבות, והאירוע הוארך לחמישה ימים.
בדרך-כלל, התחרו המשתתפים בעירום, בהתאם לתפיסתם של היוונים את הגוף האנושי כמקור יופי וגאווה.
אמנם התחרויות היו חלק מהפולחן הדתי, אך בזכות האווירה שנוצרה הן הפכו לפסטיבל ססגוני.
מכל קצות יוון נהרו אנשים אל המשחקים, הקימו אוהלים וישנו תחת כיפת השמים; מוכרי מזון, יין, וקמיעות הסתובבו בשטח; אמנים ומשוררים בידרו את הקהל; וגם מנהיגים מכל הערים הגיעו וניצלו את ההזדמנות לדיונים פוליטיים ולחתימה על חוזי שלום.
המנצחים בתחרויות הפכו לגיבורים לאומיים: משוררים חיברו להם שירי תהילה, פַּסלים חצבו את דמותם בשיש, והם קיבלו זרי דפנה או זית. גם פרסים שימושיים חולקו למנצחים: כדי שמן זית, כסף וטובות הנאה שונות.
המשחקים הופסקו על-ידי הרומאים במאה הרביעית לאחר הספירה, משום שהם התנגדו לטקסים הדתיים שהתלוו אליהם.

המשחקים האולימפיים חודשו רק בסוף המאה ה-19 (בשנת 1896, כלומר לפני כמאה שנה), ומאז הם נערכים מדי ארבע שנים בכל פעם בארץ אחרת.


הערות:
מחברים: ד"ר רחל מינץ, ד"ר סמדר רייספלד, ד"ר יעל קשתן, ד''ר גילי מרבך-עד, אלון ברהם
התכנית פותחה בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב, בית הספר לחינוך, המרכז הטכנולוגי חינוכי - מדע וטכנולוגיה לחטיבות הביניים