תולדוט אתר ההיסטוריה - "תורה שבעל פה" : הגדרות וכללים

תורה – חמישה חומשי תורה, הכוללים דינים ומצוות שבין אדם לחברו ובין אדם למקום (=לה').

משנה – דיונים בחוקים, בדינים ובמצוות שבתורה, וכן דברי אגדה ומוסר – שהיו תחילה תורה שבעל-פה שנמסרה מדור לדור, עד שהועלתה על הכתב.

תלמודים (בבלי וירושלמי) – מבוססים על המשנה ומציגים דיונים על דברי המשנה. שני התלמודים מסכמים את התורה שבעל-פה, אך בדרך כלל אין בהם קביעה סופית של ההלכה – אלא הצגת הדיון עצמו. בתלמוד משובצים גם דברי אגדה ומוסר, תיאורי הווי החיים ועוד.

ספרי הלכה – ספרים שמציעים הכרעות ופסקי הלכה על בסיס הדיונים בתלמוד, ובהם משנה תורה, ספר הטורים ושולחן ערוך.

קובצי שו"ת (שאלות ותשובות) – מאות אלפי תשובות של חכמי ישראל ממרחב התפוצות החל במאה ה- 7 לספירה. תשובות אלה באו בעקבות שאלות הנוגעות לחיי היומיום, ואשר לגביהן לא נמצאו תשובות בספרות ההלכה או שהיה ספק בהבנת ההלכה.
בארץ ישראל במאה ה- 20 נכתבו ספרי שו"ת על-ידי רבנים ראשיים, ובהם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, הרב יצחק הלוי הרצוג והרב עובדיה יוסף.

"המונח תורה שבעל-פה כולל את כלל ההלכה העברית שאינה מפורשת בתורה שבכתב. במונח תורה שבעל-פה אנו כוללים אפוא את כל ההלכות הנובעות מאחד המקורות המשפטיים של ההלכה, ובמובנו הרחב יותר של מונח זה כלולה בו לא רק ההלכה התלמודית – היינו, ההלכה המצויה במשנה, במדרשי ההלכה, בתוספתא, בברייתות, ובשני התלמודים – אלא כלל ההלכה כולה, על כל צורותיה ותקופותיה.

משום מה נתייחד לכלל ההלכה המונח תורה שבעל-פה?
שני נימוקים לכך:
א. לפי אמונתם של חכמי ההלכה על כל תקופותיה, נמסרה למשה בסיני עם התורה שבכתב גם תורה שבעל-פה, אשר כללה "דקדוקי תורה, דקדוקי סופרים ומה שהסופרים עתידים לחדש". ההלכה היא התגלותה של תורה זו שנמסרה על-פה למשה מסיני…
ב. ההלכה נשנתה ונמסרה מדור לדור על-פה, והיה אסור, עד לתקופה מסוימת, להעלותה על הכתב לשם לימודה ברבים.
- - - - -
עיקרון זה של תורה שבעל-פה מסיני שנוי הוא במשנה הראשונה שבמסכת אבות: "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה". באבות דרבי נתן השלשלת מפורטת יותר: "זקנים לשופטים, ושופטים לנביאים, ונביאים לחגי, זכריה ומלאכי, והם לאנשי כנסת הגדולה". בהמשכה של המשנה באבות נמנים מקבלי המסורת שבאו לאחריהם – שמעון הצדיק שהיה משיירי כנסת הגדולה, אנטיגונוס איש סוכו, חמשת הזוגות והתנאים – ובזאת מצביעה המשנה על שלשלת המסורת שלא פסקה מישראל…
- - - - -
מקורה של תורה שבעל-פה מן השמים עניין שבאמונה הוא, כפי שגם תורה שבכתב כתורה מן השמים מיסודות האמונה הוא. ושתי אמונות אלה אחת הן בתורתם של חכמי ההלכה ובמשנתה של היהדות… אך על עצם עובדת מציאותה של הלכה שעל-פה, בנוסף לתורה שבכתב, ניתן להצביע מתוך עיון בתורה שבכתב גופה. מתוך עיון זה נעמוד על תופעות אחדות: על קיומם של מנהגים משפטיים לפני מתן תורה, שאושרו וקוימו על-ידי התורה; על קיומם של נוהגים משפטיים לפני מתן תורה, שבחלקם אושרו ובחלקם בוטלו או שונו על-ידי התורה; על ההכרח במציאותה של הלכה, שהיא מבארת ומשלימה את הדינים שבתורה שבכתב."

מתוך: מנחם אלון, "תורה שבעל-פה: הגדרות וכללים", המשפט העברי: תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס והאוניברסיטה העברית, תשמ"ח - 1988, כרך ראשון עמ' 172. ההדגשות של צוות המחלקה לתרבות ישראל במטח.