ראשון לציון היתה המושבה הראשונה, שהוקמה בעלייה הראשונה. קבוצת עולים שהגיעו ארצה בנפרד, מקצתם שליחי אגודות 'חובבי ציון', החליטו ביוזמת זלמן דוד לבונטין להתאחד לטובת מטרתם המשותפת ולייסד ועד שירכז את פעילות ההתיישבות בארץ. לנשיא בפועל נבחר לבונטין ולנשיא הכבוד נבחר חיים אמזלג, סגן הקונסול הבריטי ביפו. באותה תקופה הגיע ארצה צבי לבונטין, קרובו של זלמן דוד לבונטין, שהחליט לקנות בכספו קרקע ולמכור חלקים ממנה בלי רווח. נבחרה אדמת "עיון קרא", שנמצאה כ- 12 ק"מ דרומית-מזרחית ליפו ונקנו 3,340 דונם קרקע חולית לא מיושבת ולא מעובדת.

ביום ט"ו באב תרמ"ב (31 ביולי 1882) עלו על הקרקע עשרת המייסדים - בעלי החלקות ועוד שש משפחות עניות, שנספחו אליהם. למושבה נבחר שם תנ"כי סמלי - ראשון לציון - שביטא את הרגשתם של המתיישבים ואת אמונתם.
המתיישבים נקלעו לקשיים כלכליים ופנו אל הברון רוטשילד. הוא ניאות לסייע להם בתמורה לבעלות על הקרקעות ולהסכמתם להיות כפופים לפיקוח אנשיו ולקבלת הדרכה מהם.