תולדוט אתר ההיסטוריה - בית שלוּש

ברחוב שלוש 32, בנוה צדק, ניצב הבית היהודי הראשון שנבנה מחוץ לחומת יפו העתיקה. הבית נבנה על-ידי ר' אהרן שלוש, בן למשפחה שעלתה מאלג'יר ב-1840. לאחר טלטולים בכמה מקומות בארץ, נאחזה המשפחה ביפו ובניה היו מנכבדי הקהילה ומעשיריה.

משפחתו של אברהם שלוש, יליד אוראן שבאלג'יר, נאחזה ביפו לאחר שנת 1840. החוקר מ.ד. גאון כותב על עליית משפחת שלוש כך: "אברהם בן ר' אהרן שלוש, מאוראן באלג'יר שעלה להתישב בארץ הקודש בשנת ת"ר (1840), נודע כסוחר מובהק וקובע עתים לתורה. בבואו מחו"ל, עשה בחיפה כשנה, אך לא עלה בידו להתערות בה. חיפה העיר, דמתה באותו פרק-זמן, כפי עדותו בזכרונותיו, לכפר גדול, שאין בו מקום לעושי עסק, השואפים למצוא לחמם במיקח וממכר. מטעם זה יצא את חיפה, ויעתיק דירתו לשכם מתוך תקוה כי בה ימצא יישוב יהודי. בינתיים פשט החולי רע בסביבות שכם, ולפי פקודת שלטונות המחוז לא הורשה לצאת ממנה, ויישאר עם כל בני לווייתו בעיר זו ששה ירחים. בהיעצר המגפה עלו כולם לירושלים, וישבו בה כחצי שנה ואולם גם כאן לא מצא תנאי קיום נוחים ויסעו ליפו. המקום האחרון נראה בעיניו, ויחליט לקבוע בו את מושבו. הימים ההם יצוינו כפרק חדש בקורות היישוב היהודי ביפו. בני משפחתו הצטרפו אל מנין היהודים שנמצא בעיר ויניחו יסוד להרחבתו. מפאת חסידותו היתרה יסד ישיבה בביתו, וירכז בה את כל יודעי התורה שהיו בעיר הנידחת, כדי ללמוד עמהם. בו בזמן קבע על ידה גם בית-כנסת מיוחד, הואיל וטרם התקיים בית תפילה בסביבה. בהמשך השנים החליפו צאצאיו את דירתם כמה פעמים, ולאן שהלכו, נדדה גם ישיבתם ובית-הכנסת שלהם עמם יחד. נלקח לבית עולמו ביפו, ביום ח' בסיון התרי"ח (1858)".

על מסע משפחת שלוש לארץ מוסיף גאון: "סדר מסעם היה באניית מפרש, מצפון אפריקה לחיפה בלוויית עוד משפחות אחדות. בהיותם בלב ים בקרבת החוף, התלקחה סערה עזה, ואנייתם הנטרדת נקלעה וטולטלה בין הגלים הסואנים כמה ימים. כשוך הים מזעפו הורדו בסירות ליבשה, אך אחת מהן נתהפכה על פניה, וי"ח הנוסעים בה, איש ואשה, צללו לתהומות. ביניהם נטבעו שני בניו, יוסף ואליהו שלוש. לבל יישכח זכרם, נקרא בנו השני של ר' אהרן על שמם, הוא יוסף אליהו שלוש. בזה רשימת בני משפחתו שעלו עמו בעת ההיא: אשתו שמחה, שתי בנותיו ריקה וחנה שאחר-כך נישאו, הבכירה לנסים כרסנתי והצעירה לאלתר לוריא, צורף מאוסטריה. בניו: אהרן בן י"א, אליהו בן ט' ויוסף בן ז"' (מ.ד. גאון, "יהודי המזרח בארץ ישראל", בהוצאת המחבר).

בעיר התקיימה אז קהילה יהודית קטנה ומצומצמת. אהרן, בנו של אברהם, היה כבן אחת-עשרה עת הגיע לעיר. הוא שלח ידו בצורפות כסף וזהב, ובחלפנות. פתח חנות והתקין בה מעבדה להתכת כסף וזהב ועמד בקשרי מסחר עם חברות בריטיות. ביתו שבקרבת הסראייה, בשיפולי תל יפו, שימש מרכז לאנשי ציבור יהודיים בעיר וגם כתלמוד- תורה. יחד עם חיים אמזלג ויוסף ביי מויאל, עסק ברכישת קרקעות מחוץ לתחומי העיר, עליהן הוקמו השכונות נוה צדק, נוה שלום, מחנה יהודה, מחנה יוסף ועוד.

אהרן שלוש היה, כנראה, הראשון שבנה ביתו מחוץ ליפו, בין השנים 1886-1883, אך בני משפחתו עקרו אליו רק לאחר הקמת נוה צדק. אנשי "חברת נוה צדק לבנין בתים - יפו" רכשו מאהרן שלוש בשנת 1886 שטח בן עשרה דונמים בערך ועליו הוקמה כעבור כשנה השכונה העברית הראשונה מחוץ ליפו – נוה צדק. אהרן שלוש הקל על הרוכשים: הוא הסכים לקבל את התמורה הכספית כעבור שנה מיום הקניה, וכך ניתן היה לחלק את הסכום הכולל לסדרת תשלומים קצובה. שלוש ניסח בעצמו את שטרי המכר שעל פיהם ניתן היה לקבל מאוחד יותר "קושאן" - תעודת קנין הקרקע, ולרשום את המגרשים במשרד רישום המקרקעין.

אהרן שלוש עודד את תהליך היציאה מסמטאות יפו אל החולות שמצפון לה ועסק בפעילות ציבורית כל חייו. הוא נמנה עם יוזמי הקמת "ועד הקהילה המאוחד" לאשכנזים וספרדים ביפו בשנת 1891, ניסה להשפיע על נכבדי הספרדים בעיר להצטרף ל"הסתדרות הכללית של יהודי ארץ-ישראל" - מעין ארגון כלל ארצי שנוסד בזכרון-יעקב ביזמת מנחם אוסישקין בשנת 1903 .

אהרן שלוש נפטר בשנת 1920 והוא בן 91. בצוואתו ביקש מבניו לסדר "תעודת קנין" לאנשים שרכשו מידיו מגרשים ולרשמם בספרי האחוזה, מבלי לגבות מהם הוצאות נוספות. בניו של אהרן שלוש נמנו עם מייסדי "אחוזת בית", פיתחו את חרושת הבנין בתל-אביב וביפו, עסקו בגאולת קרקעות ובפעילות ציבורית. בית אהרן שלוש כלל בתחילה רק שני חדרים. מאוחר יותר הוגדל שטחו, ניתוספו לו חדדים, סודרה חצר פנימית, גינה וחומה סביב. לחצר הבית הועבר בית-הכנסת שיסד שלוש ביפו. מביתו היה אהרן שלוש יוצא מדי יום בכרלרתו הרתומה לשני סוסים, ועגלון יושב לפניו, אל בית מסחרו ביפו. קומתו השניה של הבית נבנתה בעשור הראשון של המאה. בחצר, איקליפטוס כבן שמונים. בפינה הדרום מזרחית של החצר קבועה טבלת זכרון, כדוגמת אלה שנקבעו על חלק מאתריה של נוה צדק במלאות לשכונה שמונים שנה. מצפון לבית אהרן שלוש מצוי בנין בית-החרושת של "האחים שלוש". יוסף אליהו ואברהם חיים שלוש, בניו של אהרן, הקימו כאן בראשית שנות התשעים של המאה התשע-עשרה בית- חרושת בו יצרו מרצפות מעוטרות, מדרגות, עמודונים ופרטי בניה נוספים. אלה עיטרו את השכונות העבריות הראשונות שנבנו מחוץ ליפו. במשקוף הכניסה לחצר בית-החרושת שרדה כתובת בצרפתית: "האחים שלוש".