|
|||||||||||||||||||||
עמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > שליטים וממלכות בארץ-ישראל > תקופת האימפריה העות'מאנית > הישוב היהודי במאה ה-19 |
|||||||||||||||||||||
חיים, כמו אביו לפניו, טיפח קשרים מיוחדים עם משה מונטיפיורי. כאשר ביקר מונטיפיורי בארץ בשנת 1875 הקביל חיים את פניו בנמל יפו ואירח אותו בביתו בעת שהותו באיזור יפו. חיים גם נלווה אל מונטיפיורי בנסיעות שונות בסביבה. ב-13 ביולי 1875 ערך מונטיפיורי, בלוויית פמלייתו וסגן-הקונסול של בריטניה, חיים אמזלאג, סיור נרחב בביארה שלו שבקירבת יפו, שנודעה בשם "פרדס מונטיפיורי". מונטיפיורי רכש את הפרדס בשנת 1855, בימי ביקורו הרביעי בארץ, במגמה לסייע לקהילה היהודית של יפו. מאז ביקר בביארה כל-אימת ששהה בארץ. בשנת 1866 מצא אותה הרוסה, ובשנים שלאחר-מכן הגדיל את השקעתו באדמה חקלאית זו. בקיץ 1868 שוכנו חמש משפחות על אדמת הביארה כדי להגן עליה ולתחזק אותה, אך המקום נשאר בלתי-מיושב עד אחרי מותו של מונטיפיורי. לדברי יעקב רימון הפקיד מונטיפיורי בשנת 1875 כספים בידי חיים לפיתוח הביארה ולהחזקתה עד אשר תפיק האדמה רווח כלשהו.68 אחרי שעזב מונטיפיורי את הארץ, ואפילו אחרי מותו בשנת 1885, הוסיפו חיים אמזלאג ובנו יוסף לגלות עניין בנכס זה. הביארה הושכרה לחברת "כל ישראל חברים" על-ידי יורשיו של מונטיפיורי. במסגרת תפקידו סייע חיים בשנת 1895 לנסים בכר, לחיים אהרן ואלירו, לסיראפיון ג' מורד וליוסף נייגו, נציגי חברת "הכשרת היישוב", לרכוש את הביארה. מכובדים אלה שיבחו את אמזלאג על "שלא חסך שום מאמץ כדי לבצע את התפקיד המסובך הזה".69 לפני שעזב את ארץ-ישראל בשנת 1875 כתב משה מונטיפיורי לחיים אמזלאג והודה לו ולמשפחתו על הכנסת-האורחים: אחרי שובו לאנגליה התכתב מונטיפיורי עם משפחת אמזלאג. במכתב מ-18 בדצמבר 1875 שוב הודה מונטיפיורי למשפחה. כן שלח לה עותק של ספרו Narrative of a Forty Days’ Sojourn in the Holy Land ותיבת-נגינה בשביל בתם.71 בשנים שלאחר-מכן ייצג חיים את האינטרסים של מונטיפיורי בארץ-ישראל. במכתב מ-22 בפברואר 1876 הודה לו מונטיפיורי על שמסר לו, כי משאבות לשאיבת מים מן הבורות הגיעו בשלום לירושלים. משאבות אלו היו בין הראשונות שיובאו לארץ-ישראל. מונטיפיורי ציין, כי אמזלאג לא צירף חשבון על ההוצאות שהיו קשורות במשלוח המשאבות.72 כחלק מקשריהם הנמשכים שלח חיים מדי פעם תפוזים למונטיפיורי. מחווה זו מצאה חן בעיני מונטיפיורי, שכתב לו את הדברים האלה: היחסים ביניהם התפתחו במידה כה רבה, עד שמשפחת אמזלאג חשה, שהיא יכולה לבקש את עזרתו של מונטיפיורי ברכישת פסנתר. דומה, כי בסופו של דבר נתן מונטיפיורי את הפסנתר כמתנה ממש לבוליסה הבת.74 במכתב ששלחה הודתה בוליסה למונטיפיורי על המתנה והשתמשה בו בכינוי-החיבה "סבא" למונטיפיורי. הפגנה זו של קירבה נגעה בעצב רגיש אצל מזכירו של מונטיפיורי, נ' ג'והנסון, ואולי אף בלבו של מונטיפיורי עצמו. למשה וליהודית מונטיפיורי לא היו ילדים, ונפוצו שמועות, כי למונטיפיורי היה ילד בלתי-חוקי. מובן, ששמועות אלו הוכחשו. הואיל וכך כתב מזכירו של מונטיפיורי את הדברים האלה לבוליסה: לפרקים נוספים במאמר: חיים אמזלאג ביפו הערות:
|
|||||||||||||||||||||
|