מהי המהפכה התעשייתית?

לקראת סוף המאה ה-18 החלו באנגליה שינויים בתחום תהליכי הייצור, והם סימנו את תחילת התהליך הנקרא "המהפכה התעשייתית". המהפכה התעשייתית הייתה תהליך איטי והדרגתי של מעבר משיטת ייצור מיושנת לשיטת ייצור חדישה. במהלך המאה ה-19 התפשטה המהפכה למדינות נוספות במערב אירופה ובמרכזה - לצרפת, לבלגיה ולגרמניה - וכן למדינות במזרח אירופה ודרומה. תהליך התיעוש במערב אירופה ובמרכזה היה מהיר, יחסית לתהליך התיעוש במזרח אירופה, ובעיקר ברוסיה, שבה התחוללו השינויים באיטיות.

ראשיתה של המהפכה התעשייתית קשורה בשימוש בקיטור כמקור אנרגיה. בקיטור החלו להשתמש להפעלת מנועים בתעשייה ובתחבורה, והדבר חולל שינוי מהפכני בכל מה שהיה נהוג ומוכר. עד אז הייתה הכלכלה מבוססת על עבודת אדמה ועל עבודת כפיים קשה ומאומצת, ויכולת הייצור הייתה מוגבלת, מעתה החלה הכלכלה להתבסס על ייצור תעשייתי, ייצור בכמויות גדולות, בעזרת מכונות. תהליך זה נקרא "מיכון". לתהליך המיכון נוספו עם הזמן חידושים ושכלולים, ואלה זירזו את תהליך הייצור ושיפרו את המוצרים.

בתהליך המיכון ייצרו מוצר מסוים במהירות, בכמות גדולה ובאיכות טובה ואחידה. אבל במקום שכל בעל מלאכה יהיה אחראי לייצור מוצר שלם אחד - משלב היותו חומר גלם ועד למוצר המוגמר - הרי שעכשיו, כתוצאה מן התיעוש, נעשה כל פועל מומחה לשלב מסוים, קצר וקבוע, בתהליך הייצור. בעלי המלאכה לא יכלו להמשיך ולעבוד בבית המלאכה שלהם או בביתם הן בגלל גודל המכונות החדישות והן בגלל הצורך שנוצר בתהליך הייצור לשותפות בין כמה עובדים, והם עברו לעבוד בבתי חרושת. אבל להתקדמות התיעוש היה גם צד אחר: הקמת בתי חרושת והשימוש במכונות חדישות נישלו מעבודתם בעלי מלאכה רבים שלא מצאו את מקומם בתהליך הייצור החדש. בעלי מלאכה אלה ביטאו את מצוקתם בהתפרצויות לבתי החרושת ובניסיונות חבלה במכונות החדישות. הורסי המכונות באנגליה נקראו לודיסטים, על שם מנהיגם - נד לוד.

מנוע הקיטור מאיץ את תהליך התיעוש

המצאת מנוע הקיטור בידי ג'יימס ואט בשנת 1774 הייתה הכוח המניע של המהפכה התעשייתית. ויש הטוענים כי "מנוע הקיטור היה קרש הקפיצה של התעשייה אל העידן המודרני". עד אותו הזמן היה העובד מפעיל את המכונות או בכוחו הפיזי או בכוחן של בהמות עבודה או בעזרת איתני הטבע - כוח הרוח וכוח המים. משום כך נהגו להקים את בתי המלאכה בעיקר בקרבת מקורות מים, נהרות ותעלות. ואולם ההישענות על איתני הטבע זימנה קשיים ואי-יציבות: לעתים היה זרם המים בנהר איטי, ולעתים לא נשבה הרוח ולא הניעה את המכונות...

כתוצאה מן השימוש במנוע הקיטור התחוללו בתעשייה שינויים רבים - והמהיר שבהם התחולל בתעשיית הטקסטיל. בעלי מטוויות הכותנה היו הצרכנים הגדולים של מנועי הקיטור. טוויית החוטים החלה להיעשות בעזרת מנוע הקיטור - ותעשיית הכותנה, שעד אז הייתה תעשייה ביתית ידנית ברובה, עברה לבתי החרושת, וייצור החוטים הלך וגדל במהירות רבה. גם השיט בים עבר מהפך - מחתירה במשוטים באוניות מפרש התלויות בעוצמת הרוח - אל מנוע הקיטור החזק והיעיל. זאת ועוד: על אוניות הקיטור היה אפשר לטעון מטען גדול וכבד יותר מאשר על אוניות המפרש הישנות.

מכונות רבות, שהומצאו או שוכללו בשנים אלה, היו יצוקות מברזל. מנועי הקיטור - של המכונות החדשות, של האוניות ושל הרכבות - הוסקו בפחם. ואכן, קצב העבודה במכרות הפחם גבר ותפוקתו הלכה וגדלה. ככל שהתפתחה והתפשטה מערכת מסילות הברזל וככל שנוספו למערכת רכבות וקטרים - כן הלך וגבר הביקוש לפחם ולברזל.

הרכבת - ראשיתו של עידן חדש

הרכבת, כלי התחבורה המסמל יותר מכל את המהפכה התעשייתית, מילאה תפקיד מרכזי בהתפתחות התיעוש. תחילה שימשה הרכבת להובלת משאות, ואחר כך גם לתחבורה. לפני זמנה של הרכבת שימשו להובלת סחורות ולתחבורה עגלות ומרכבות רתומות לסוסים, או ספינות מפרש ששטו בנהרות ובתעלות.

התעשייה הקשורה בבניית קרונות רכבת ובהנחת מסילות ברזל התפתחה בזכות שיפורים בתעשיית הברזל. הרכבת עשויה ברובה מחלקי מתכת ונעה על מסילות ברזל באמצעות אנרגיית הקיטור - שמקורה בפחם.

הנחת מסילות ברזל לא הייתה מעשה פשוט, והיא נתקלה בהתנגדות ועוררה פחדים ושאלות קשות בקרב האנשים: האם יירד לטמיון הכסף שאנשים השקיעו בסלילת דרכים או בחפירות תעלות מים ששימשו אמצעי תעבורה? מה יהיה גורלם של אנשים שהתפרנסו מבניית עגלות ומרכבות ומייצור רתמות ואוכפים? מה יעלה בגורלם של סוחרי הסוסים ושל בעלי הפונדקים שבצומתי הדרכים? ניסיון ראשון באנגליה לאשר הצעת חוק להנחת מסילת ברזל בין מנצ'סטר לליברפול נכשל - בגלל התנגדות אחד מבני האצולה למעבר הרכבת בשטחי הציד שבבעלותו.

עם הופעתה של הרכבת נוספו תחומי תעסוקה חדשים: בוני קטרים ורכבות, מניחי מסילות ואנשי תחזוקה, נהגים ומסיקי האש של הקטרים, סדרנים, כרטיסנים ופקידים. הופעת הקטר הראשון פתחה עידן חדש בתולדות האנושות, ועד מהרה התגלו יתרונותיה של הרכבת: היא הייתה מהירה יותר מן העגלה והסוס, אמצעי ההובלה שקדמו לה, והיה ביכולתה לשאת כמות גדולה יותר של מטען - חומרי גלם וסחורות - ולהביא אותו ליעדו במהירות רבה יותר.

נוסף על תרומתה לתהליך התיעוש, הייתה לרכבת גם משמעות חברתית: היא שימשה כלי תחבורה וקישרה בין אנשים ממקומות מרוחקים. בערים שבהן עצרה הרכבת נבנו תחנות רכבת והוצב בהן שעון גדול ובולט - שעון הרכבת. שעת יציאתה של הרכבת מן התחנה ובואה אל התחנה השפיעו על חיי העיר. עיר ללא תחנת רכבת נחשבה לעיר מיושנת. הרכבת תרמה גם להפצת מידע ורעיונות - וכך לדוגמה, בשורת המהפכות של "אביב העמים" (1848) הובאה בידי אנשים שנסעו ברכבת מפריס לווינה.

תנאים מתאימים למהפכה תעשייתית באנגליה

תהליך התיעוש החל באנגליה, בשל שילוב של תנאים כלכליים, חברתיים ופוליטיים שהיו בה. תנאים אלה יצרו תשתית מתאימה לתחילת המהפכה התעשייתית.

לאנגליה היה צי אוניות גדול והיא ניהלה קשרי מסחר עם מדינות באירופה, באסיה, באפריקה ובאמריקה. הביקוש לסחורות שיוצרו באנגליה, ובעיקר לבדי כותנה, הלך וגבר. את הכותנה הגולמית ייבאה אנגליה משדות הכותנה באיי הודו המערבית ובמדינות הדרום של ארצות הברית. עבדים חסרי זכויות וללא שכר הולם עבדו בשדות הכותנה, ועבודתם הזולה של העבדים וכן התרחבות השטחים שבהם גידלו כותנה - הם שקבעו את מחירה הנמוך. היצע גדול של סחורה גורם תמיד לירידת המחיר, וכך היה גם במקרה זה. כמויות גדולות של כותנה גולמית, לא מעובדת, הגיעו באוניות לאנגליה, והייצור שהתפתח סביב הכותנה פיתח את הכלכלה וסיפק תעסוקה לרבים. במפעלי התעשייה עבר חומר הגלם עיבוד - קודם לחוטים, ואחר כך לבדים, ואז - שווק ליצרנים שהמשיכו את תהליך הייצור - מבדי כותנה למוצרים שונים, בעיקר לבגדים תחתונים, לסדינים ולחולצות. הביקוש למוצרים אלה מעיד על שיפור ברמת החיים.

ייצור הכותנה גרם בעקיפין גם לפיתוח הספנות של אנגליה: הכותנה הגולמית הגיעה כאמור באוניות, ומוצרי הכותנה המעובדת היו לענף יצוא ונשלחו באוניות אל מעבר לים.

במאה שנים, 1850-1750, גדלה אוכלוסיית אנגליה בקצב מואץ, ומספר התושבים גדל פי שלושה - משישה מיליון תושבים ב-1750 ל-18 מיליון ב-1850. גידול האוכלוסייה גרם להגברת הביקוש לסחורות, ונוצר צורך דחוף לייצר עוד סחורות, לבנות עוד מכונות ולהקים עוד בתי חרושת. גידול האוכלוסייה הרחיב גם את מעגל העובדים, והם נקלטו בתעשייה המתפתחת.

למהפכה התעשייתית באנגליה קדם מהפך בשיטות העיבוד החקלאי. שיטות הזריעה ושיטות דישון הקרקע שוכללו, וגידולי שדה חדשים שולבו בחקלאות. בצו של הפרלמנט משנת 1760 צורפו לאדמותיהם של בעלי האחוזות גם כל השטחים הציבוריים ששימשו עד אז את האיכרים למרעה. מעתה החזיקו בעלי אחוזות מעטים שטחי שדה נרחבים, ועיבודם בכלים משוכללים היה יעיל יותר מעיבוד חלקות קטנות. התוצרת החקלאית של האחוזות כללה תבואה, בשר, חלב וצמר בכמויות גדולות. התוצרת הניבה רווחים גדולים, והיו בעלי אחוזות שהשקיעו חלק מן הרווחים בתעשייה. היה זה גורם נוסף להתפתחות המואצת של תהליך התיעוש באנגליה.

השלטון היציב באנגליה, המבוסס על שמירת החוק, היה גורם נוסף להתפתחות הכלכלית המואצת. הפרלמנט הבריטי חוקק חוקים לרישום המצאות ופטנטים ולרישום הזכויות של ממציאים על המצאותיהם, והשלטונות עודדו את הממציאים והעניקו להם פרסי כסף ועיטורי כבוד.

הערים גדלות ומתרבות

התיעוש וגידול האוכלוסייה עודדו את תהליך העיור - הערים התרבו ואוכלוסייתן גדלה. ערים חדשות קמו ונבנו בקרבת מכרות ובקרבת מפעלי תעשייה במהירות מסחררת ובלי תכנון, וערים קיימות ליד נמלים וצומתי תחבורה ראשיים קיבלו תנופת פיתוח והחלו לשגשג ולפרוח. השינויים שהתחוללו באזורים הכפריים השפיעו גם הם על תהליך העיור. כאמור, שטחי ציבור נרחבים צורפו אל שטחי האחוזות הגדולות, מן האיכרים נלקחו שטחי המרעה שלהם, והם נאלצו לעזוב את בתיהם ולנדוד אל העיר. בעיר הם פנו לעיסוקים חדשים והחלו להשתלב בתעשייה המתפתחת.

תנאי החיים של המוני הפועלים בערים היו קשים מנשוא. משפחות גדולות שוכנו בצפיפות בבתים בתנאי היגיינה קשים, ללא איוורור ראוי וללא תאורה הולמת. מחלות מידבקות פשטו בין הדיירים והפילו חללים. תנאי החיים הקשים הביאו לידי אלימות, שיכרות ופשע.

המהפכה התעשייתית וצמיחת תנועת הפועלים - פרקים נוספים:

דמותה של חברה בתהליך תיעוש
סוציאליזם : הגות ועשייה

	הדפסה
החומר במאגר זה הינו לשם שימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) וכן של בעלי זכויות היוצרים השונים.
Ok Cancel