|
|||||||||||||||||||||
עמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > שואה > ה"פיתרון הסופי"עמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > שואה > העולם והשואה |
|||||||||||||||||||||
* ראשי התיבות הש"ע המופיעים במאמר, משמעותם השמדת עם. (Genocide; מיוונית Genos - גזע, ומלטינית Caedes - טבח, רצח). מונח שהשתמש בו לראשונה המשפטן היהודי רפאל למקין ב - 1933 בכינוס משפטנים במדריד, ובעבודותיו במלחמת-העולם השנייה הגדירו וניתחו ביסודיות. המושג גינוסיד נתקבל במשפט הבין-לאומי כהגדרה כוללת להשמדת עם, וב – 9 בדצמבר 1948 נתקבלה בעצרת הכללית של 'ארגון האומות המאוחדות' אמנה למניעתו של פשע הש"ע וענישתו'. המונח שכיח כיום בניסוח חוקים, באמנות בין-לאומיות, בפסיקה משפטית ובספרות מדעית ופובליציסטית, ופירושו בדרך-כלל רציחת בני-אדם עקב שייכותם לקיבוץ גזעי, אתני או דתי מסויים, בלי קשר לאשמה אינדיווידואלית, אך ורק במגמה לפגוע ולהכחיד את הקיבוץ ככלל. למקין גם הצביע על כך שפשע הש"ע אינו זהה תמיד עם חיסול מיידי וכולל של הקיבוץ האתני, אלא יכול להיעשות בסדרת פעולות מתוכננות המכוונות להריסת רכיבים בסיסיים בחייו של הקיבוץ, כגון חיסול כפוי של התודעה הלאומית, הלשון, התרבות, חופש הפרט והתשתית הכלכלית. באמנה שנתקבלה באומות המאוחדות צויינו במפורש מעשים אלה שנועדו להרוס, במלואן או בחלקן, קבוצות בעלות אופי לאומי, אתני, גזעי או דתי, כרכיבי הפשע : 1. הריגת בני-אדם הנמנים עם הקיבוץ ; עיון ברשימת פשעים זו מבהיר, שקיים קשר הדוק ביניהם ובין מעשי פשע רבים שבית-הדין הצבאי הבין-לאומי בנירנברג (ראה משפטים) הוסמך לדון בהם והם הוגדרו כפשעים נגד האנושות. פשעים אלה, שבהם עסק בית-הדין בנירנברג, ובכללם רצח, מעשי אכזריות ורדיפות על רקע גזעי, לאומי, דתי וכדומה לא באו כדי לפגוע ביחידים או בקבוצות, אלא במטרה להחריב את יסוד קיומן של הקבוצות המסויימות שאליהן משתייכים הנפגעים. בית-הדין בנירנברג לא נכנס לבירור אשמתם של הנאשמים לפי הגדרת הגינוסיד, שלא נכלל באמנה שלפיה נידונו העומדים לדין, אך במשפטים בפני בתי-הדין הצבאיים האמריקניים שאף הם נתקיימו בנירנברג, ובאחדים מהמשפטים נגד הפושעים הנאציים שנערכו בפולין (משפט אמון גת, מפקד מחנה פלשוב; משפט רודולף הס, מפקד מחנה אושוויץ-בירקנאו) הועלתה האשמה ונפסקו פסקי דין באשמת הש"ע. פסק הדין של בית- המשפט הפולני אשר ב - 9 ביולי 1946 גזר דינו של ארתור גריזר, ציין כמה פשעים שפשע הלה נגד העם הפולני כבעלי אופי של הש"ע. עם הפשעים האלה נמנו : א. קביעת מעמד יוצא-דופן לפולנים, בניגוד לחוק, בתחום זכויות קניין, תעסוקה, חינוך ושימוש בשפת האם, וכן הפעלת קודקס פלילי מיוחד לגביהם ; בית-המשפט ההוא קבע, על-פי חומר הראיות, שהנאשם ציווה לפגוע פגיעות פליליות בחיים, בבריאות ובקניין של אלפי תושבים פולנים בשטח הכיבוש שבו פעל, או סייע להן, וחתר לביצוע התקפה טוטלית בעלת אופי של פשע הש"ע נגד זכויותיהם של עמים קטנים ובינוניים, קיום זהותם, תרבותם ועצם קיומם הפיסי. ממשלת ישראל הצטרפה לאמנה למניעת הש"ע ולענישתו, ועל יסודה גם חקקה בשנת 1950 את החוק למניעתו של פשע הש"ע וענישתו תש"י. בחוק זה חוזר המחוקק הישראלי על הגדרת הפשע כפי שנוסחה באמנה. המחוקק הישראלי התבסס על ההגדרה ההיא גם בניסוחי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. 1. הריגת יהודים ; בהגדרת הפשע כלפי העם היהודי נכלל, אומנם, כבהגדרת הפולנים במשפט גרייזר ובמשפטים אחרים המושג של גינוסיד תרבותי, אך היא מתייחסת בעיקר לצורה המיוחדת של הפשעים נגד האנושות כפי שנקבע בחקי נירנברג, ובמיוחד לצורתם הספציפית שהביא פשע הש"ע כפי שהוא בוצע באופן ממשי בראש וראשונה ביהודים. אכן, הפשע כלפי העם היהודי הוא מבחינה עובדתית פשע כלפי עם זה בלבד, מכיוון שהפגיעה הממשית נעשתה רק בו. בכול זאת מבחינה פורמלית משפטית וכללית חברתית וגם מבחינה מהותית מדינית ומוסרית, הרי מדובר גם כאן בפגיעה בכללי אנושיות ובאינטרסים של האנושות כולה, מתוך סילוק אחד מרכיביה. לפי דעת כול המומחים הגינוסיד הוא רכיב של השואה, אך הפשע שבוצע בידי הנאצים נגד העם היהודי באירופה, הכולל תכנון, הפעלת מנגנון, התקנת מיתקני רצח, הבאת כול היהודים בכוח ובדרכי עורמה לאתרי הרצח, ומעל לכול הטלה על הקבוצה כולה אשמה וסטיגמה של קושרים ומזיקים שחיסולם הפיסי הוא הכרח למען הבראת החברה ועתיד האנושות - קובעת סוג של פשע בפני עצמו מקיף ורחב יותר מגינוסיד. ביבליוגרפיה: מ. מושקט, 'על בעיות המשפט הבינלאומי הפלילי', הפרקליט, י"ר (תשי"ח) : 350-333. Yehuda Bauer, “Whose Holocaust?”, Confronting History and Holocaust; Collected Essays, 1972-1982,Jack N. Porter (ed.), Washington D.C. 1983; 33-45
|
|||||||||||||||||||||
|