סנהדרין – מילה ביוונית שפירושה: מועצת הזקנים.

הסנהדרין היה בית הדין העליון, שפעל בארץ ישראל בימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד (עד שנת 425 לספירה). הסנהדרין היה מוסד שיפוטי שעסק גם בענייני הלכה וגם בענייני הציבור היהודי בארץ. בתחילה היה מוסד הסנהדרין בירושלים; אחרי החורבן (שנת 70 לספירה) – עבר ליבנה, ואחר כך לגליל - ולטבריה.

לקריאה נוספת בלקסיקון לתרבות ישראל:
סנהדרין

	הדפסה
החומר במאגר זה הינו לשם שימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) וכן של בעלי זכויות היוצרים השונים.
Ok Cancel