כינוי ליישוב היהודי המסורתי הוותיק שישב בארץ ישראל עד ימי העלייה הראשונה (1881) ולצאצאיו.

בני היישוב היהודי התרכזו בעיקר בארבע ערי הקודש: ירושלים, חברון, צפת וטבריה, וחלקם הגדול התקיימו מכספי "החלוקה". היישוב הישן היה מחולק ל"כוללים" בעיקר על פי מדינות מוצא, חי אורח חיים אורתודוקסי, ומרביתו לא נטל חלק בהתעוררות הלאומית. עד שנות ה-60 של המאה ה-19 היו רוב היהודים בארץ בני העדה הספרדית, ומתקופה זו ואילך הפכו בהדרגה בני העדה האשכנזית לרוב.

למידע נוסף:
הישוב הישן
היישוב היהודי בארץ ישראל במאה ה-19 
כל ההתחלות
באתר לקסיקון לתרבות ישראל: היישוב הישן 

מעבר למונחון > לקסיקון היסטוריה

	הדפסה
החומר במאגר זה הינו לשם שימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) וכן של בעלי זכויות היוצרים השונים.
Ok Cancel