אלפרד דרייפוס היה קצין יהודי במטה הכללי של הצבא הצרפתי, אשר הואשם במסירת סודות צבאיים לגרמניה. דרייפוס הועמד למשפט בבית דין צבאי ב-1894 בעוון ריגול ובגידה במולדת.
במשפט טען דרייפוס כי הוא אזרח נאמן לצרפת ודחה את אשמת הריגול. אולם, בפסק דינם קבעו השופטים כי הוא אשם ובגד בצרפת. בטקס צבאי פומבי נשללו ממנו כל דרגותיו הצבאיות, בעוד הקהל שצפה בו זעק "מוות ליהודים". דרייפוס הוגלה מצרפת והושלך לבית כלא באי השדים שבאוקיינוס האטלנטי. משפט דרייפוס עורר סערה ציבורית בצרפת, וזו התגברה בעקבות פרסום מכתבו הגלוי של הסופר אמיל זולה לעיתון ל'אורור: "אני מאשים", ובו האשים את קציני המטה הכללי וקציני המודיעין בעיוות המשפט ודרש להעמיד את דרייפוס למשפט חוזר. אמיל זולה הואשם על הוצאת דיבה נגד הצבא והורשע בדין. הפרשה עוררה סערה בצרפת, ובלחץ ציבורי כבד נערכה חקירה חוזרת ובה התגלה שדרייפוס צדק והמסמכים שעל פיהם הואשם זויפו, וכי המרגל היה פֶרדינַן אֶסטֶרהַאזי. אולם, במשפט חוזר נמצא דרייפוס שוב אשם. גם כאשר הנשיא חנן את דרייפוס הוא המשיך להילחם לטיהור שמו. ב- 1906 טוהר שמו לחלוטין והוחזרו לו דרגותיו הצבאיות. הפרשה השפיעה על בנימין זאב הרצל, שסקר את המשפט כעיתונאי של עיתון אוסטרי.
למידע נוסף:
דריפוס - 100 שנה
משפט דרייפוס
אלפרד דרייפוס
משפט דרייפוס בלקסיקון לתרבות ישראל
מעבר למונחון >
לקסיקון היסטוריה
