|
|
|
היסטוריה (2)
|
|
|
ז'בוטינסקי (משמאל) ועמיתים למשלחת הציונית לארה"ב, 1921
מילות המפתח: ז'בוטינסקי, זאב, ציונות מדינית
לאחר ששוחרר מכלאו נבחר ז'בוטינסקי לאספת הנבחרים בארץ ישראל, להנהלה הציונית ולהנהלת 'קרן היסוד'. מתוקף תפקידים אלו, ומעמדו הציבורי הבולט, נמנה על המשלחת הציונית לארה"ב. זו הייתה המשלחת הבכירה ביותר ששיגרה התנועה הציונית לשם עד אז. המשלחת כללה בין היתר את מנהיגי התנועה בעבר ובהווה, אוטו ורבורג (הראשון מימין), נחום סוקולוב (רביעי מימין), חיים וייצמן ומנחם אוסישקין, וכן גם את אלברט איינשטיין. /למידע מלא...
|
|
|
הרצל עם משלחת צירי רוסיה לקונגרס הציוני ה- 6, באזל, 1903 (גלויה, וינה)
מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, הקונגרס הציוני, יהודי רוסיה, ציונות מדינית
מפגשו של הרצל עם פעילי הציונות הרוסית, שהיו בימים ההם במובנים רבים לב ליבה של התנועה הציונית, הוביל אותו להתוודות בפומבי על ה"חרפה" שביסוד העליונות שבה התבוננו אז יהודי מערב אירופה על יהודי מזרח אירופה. הרצל שיבח את ציוני רוסיה על אחדותם הפנימית, על תודעתם הלאומית האיתנה ועל התמודדותם הגאה עם אתגרים קשים פי כמה משל אחיהם במערב. הוא אף הצהיר כי גם אם רק הציונות הרוסית הייתה מתגייסת למפעלו, היה די לו בכך. /למידע מלא...
|
|
|
שער 'תל אביב' - מהדורה ראשונה בעברית של 'אלטנוילנד', ורשה, 1902
מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, תל-אביב (יישוב עירוני), סוקולוב, נחום, אלטנוילנד (ספר), ציונות מדינית
ברומן 'אלטנוילנד' (ארץ עתיקה-חדשה) ביקש הרצל לתאר את מדינת היהודים בארץ ישראל כפי שתיראה תוך עשרים שנה לאחר הגשמתו המלאה של המפעל הציוני. התרגום לעברית נעשה ע"י העיתונאי נחום סוקולוב, מעריץ הציונות המדינית, ולימים נשיא ההסתדרות הציונית העולמית. בעקבות השם המקראי שנתן לספר, 'תל-אביב', החליטו ראשוני שכונת 'אחוזת בית' להעניק ליישובם, שהיה לימים לעיר העברית הראשונה, את השם תל-אביב. /למידע מלא...
|
|
