מצבת סרגון  

צלם:    מוזיאון ארצות המקרא. צוות מוזיאון ארצות המקרא

מילות המפתח: מזרח קדום, אשור, סרגון השני, היסטוריה צבאית של העת העתיקה

שבר מצבה (אסטלה) הנושאת כתובת של סרגון השני מלך אשור, שהוצבה כנראה באזור סוריה במהלך מסעו של מלך זה למערב בשנת 720 לפנה"ס. סרגון יצא למערב כדי לדכא את המרד שפרץ באזור בהנהגתו של מלך חמת. במרד זה נטלו חלק גם מלך ישראל הושע בן אלה, וכתוצאה מדיכויו ממלכת ישראל הוגלתה (מלכים ב, י"ז 1-7). הכתובת על המצבה כתובה בלשון האכדית בכתב היתדות, ומנציחה את הצלחותיו הצבאיות של סרגון. וזו לשון הכתובת: "אספתי מהם מאתיים מרכבות, שש מאות פרשים, [נושאי] רמחים ומגינים, והוספתי אותם לחיל המלכותי שלי. חננתי וריחמתי על שש מאות אשורים בעלי חטא ויישבתי אותם בחמת. הטלתי עליהם מסים, מנחות ועבודת כפייה, כפי שהטילו אבותיי המלכותיים על ארחלני [מלך] חמת. על השליטים לתת דעתם למעשיו הטובים של [האל] אשור וללמד את הדורות הבאים לירוא אותו...". /למידע מלא...

תבליט סנחריב  

צלם:    מוזיאון ארצות המקרא. צוות מוזיאון ארצות המקרא

מילות המפתח: מזרח קדום, אשור, סנחריב (מלך אשור)

שבר תבליט אשר עיטר את אחד החדרים בארמונו של סנחריב מלך אשור בבירתו נינוה, ובו מתוארת הגליית משפחה כשדית מביתה שבדרום בבל. בתבליט תיאור של מטע תמרים, ונחל שופע דגים. במרכז השבר ניתן לראות את גזע הדקל, מתואר משולשים-משולשים. אישה וילד רוכבים על סוס שנער מובילו. לפניהם אישה הנושאת שק גדול על גבה.
השבר היה חלק מתבליט גדול שתיאר את הגליית הכשדים בשנת 703 לפנה"ס אחרי דיכוי המרד בהנהגת מרודך-בלאדן (מלכים ב, כ 12). בתבליט השלם נראה סנחריב מימין כשהוא סוקר את השלל והשבויים. לאחר שהשקיט (באופן זמני) את בבל, פנה סנחריב בשנת 701 לפנה"ס לדכא את המרד במערב, בו נטל חלק חזקיהו מלך יהודה (מלכים ב, י"ח 14 ואילך). /למידע מלא...