"עברי דבר עברית והבראת"  

מילות המפתח: בן יהודה, אליעזר, מלחמת השפות בארץ-ישראל

אמרה של אליעזר בן-יהודה, וצדודית דיוקנו, על גבי כרזה בהוצאת 'גדוד מגיני השפה בארץ ישראל', סניף ירושלים; 'גדוד' זה, שהתקיים ב- 1923 - 1926, לחם למען השלטת העברית ביישוב היהודי בארץ.  /למידע מלא...

דיוקן בן-יהודה, בעשור האחרון לחייו  

מילות המפתח: תחיית הלשון העברית, בן יהודה, אליעזר, מילונאות עברית

אליעזר בן יהודה (1923-1858), האמין שתחיית האומה העברית תוכל להתרחש רק בארץ ישראל, ותחיית האומה תבוא תוך כדי החייאת הלשון העברית. מפעלו הגדול של בן יהודה היה המילון העברי ההיסטורי, הכולל את המילים העבריות מכל תקופותיה ושכבותיה של הלשון העברית. בזכות מפעלו נקרא "מחייה השפה העברית".  /למידע מלא...

בן-יהודה בעבודתו המילונאית  

מילות המפתח: תחיית הלשון העברית, בן יהודה, אליעזר, מילונאות עברית

בן יהודה, ליד שולחן עבודתו, בשוקדו על מפעל חייו, 'מלון הלשון העברית הישנה והחדשה', שהופיע לבסוף ב- 17 כרכים.  /למידע מלא...

ספר ארץ ישראל, ירושלים, תרמ"ג, 1883  

מילות המפתח: ספרות עברית, גיאוגרפיה של ארץ-ישראל, בן יהודה, אליעזר

ספרו זה של אליעזר בן-יהודה -  "על טבע הארץ הזאת, ימיה ונהריה, הריה ועמקיה וטבע אקלימה, והצמח והחי אשר בה, ועריה וכפריה" - הוא מראשוני הספרים בעברית שעניינם גיאוגרפיה של הארץ, ומשקף את אהבת המחבר לה; אהבה זו היא שהביאתו לשאוף לתקומה לאומית לעמו דווקא בארץ ישראל. /למידע מלא...

המדינה היהודית - מאמרים שונים על דבר הצעת מזרח אפריקה, ורשה, 1905  

מילות המפתח: ציונות, בן יהודה, אליעזר, תכנית אוגנדה

חיבור שכתב אליעזר בן-יהודה בתקופת פולמוס אוגנדה, שפרץ בתנועה הציונית סביב הצעת ממשלת בריטניה להעניק לעם ישראל חבל ארץ במזרח אפריקה למטרת התיישבות מרוכזת. בן-יהודה קרא לאמץ הצעה זאת, מתוקף הטענה שבטחון העם חשוב על מיקום ארץ מושבו. אולם בחשבון כולל הייתה תמיכתו בתוכנית זאת מוגבלת לתקופת כתיבת חיבור זה, בעוד שרוב ימיו פעל ולחם למען תקומה לאומית בארץ ישראל. /למידע מלא...

שער הגיליון הראשון של 'הצבי', אוקטובר 1884  

מילות המפתח: תחיית הלשון העברית, עיתונות עברית, בן יהודה, אליעזר

'הצבי' הוא הראשון בעיתוניו העצמאיים של בן יהודה. כלי מרכזי בפעילותו התרבותית והלשונית של בן-יהודה. מפאת בעיות הצנזורה והבירוקרטיה של השלטון התורכי הופיע חליפות בשמות שונים. /למידע מלא...

'וועד הלשון העברית', 1912  

מילות המפתח: תחיית הלשון העברית, האקדמיה ללשון עברית, בן יהודה, אליעזר

הוועד, שנוסד תחילה ב- 1890, פעל זמן קצר, וחידש פעולתו ב- 1912, ומאז היה למוסד המרכזי לשיכלול הלשון העברית ולהפצתה; ב- 1953 הפך ל'אקדמיה ללשון העברית'. צילום קבוצתי של הוועד. יושבים, מימין לשמאל, אליעזר בן-יהודה, י. קלוזנר, ד. ילין,...; עומדים: ח"א זוטא, ק"י סילמן, א"צ אידלסון וא"י בראוור; בן-יהודה היה ממקימי הוועד ויושב הראש שלו, עד פטירתו.  /למידע מלא...