תכנית החלוקה  

מחבר:   חגי צורף

מילות המפתח: בן צבי, יצחק, ועדת פיל

בעקבות המהומות (1936) הגיעה לארץ ועדת חקירה בריטית בראשות הלורד פיל. הוועדה גבתה עדויות מנציגי היישוב היהודי ומנציגי הערבים, ובמסקנותיה הציעה תכנית לחלוקת הארץ בין יהודים לבין ערבים. הערבים התנגדו להצעה. ביישוב היהודי היו הדעות חלוקות. הקונגרס הציוני דחה את ההצעה, אבל המליץ על המשך הפעילות המדינית עם הבריטים לגבי התנאים להקמת מדינה יהודית על בסיס חלוקת ארץ ישראל. /למידע מלא...

מאורעות תרפ"ט  

מחבר:   חגי צורף

מילות המפתח: בן צבי, יצחק, מאורעות תרפ"ט

במהלך שנות העשרים הלכה ונוצרה מתיחות בין יהודים לערבים סביב שאלת זכויות התפילה בכותל המערבי. באוגוסט 1929 פרצו מאורעות דמים שבמהלכן נהרגו ונפצעו יהודים רבים ונפגע רכושם במקומות שונים ובעיקר בחברון וצפת. היישוב היהודי החל לבחון מחדש את עמדותיו לגבי הערבים. /למידע מלא...

בארץ לאחר מלחמת העולם השנייה  

מחבר:   חגי צורף

מילות המפתח: עליות לארץ-ישראל, אצ"ל, בן צבי, יצחק, הגנה (ארגון), לח"י

עם סיום מלחמת העולם השנייה החלו מוסדות היישוב לפעול למען ביטול גזירות העלייה לארץ שהטילו הבריטים.
במקביל לפעילות המדינית הוקמה תנועת "המרי העברי" שכללה את כל ארגוני המחתרת של היישוב היהודי, וזו החלה לבצע פעולות חבלה במטרות של השלטון הבריטי. הבריטים לא נענו לתביעות היישוב והמשיכו במדיניות הגבלת העלייה. /למידע מלא...

מתנועת המרי העברי למאבק בפורשים  

מחבר:   חגי צורף

מילות המפתח: אצ"ל, בן צבי, יצחק, הגנה (ארגון), לח"י

לנוכח הקשחת המדיניות הבריטית חלה התקרבות בין ארגוני המחתרות: ההגנה, האצ"ל והלח"י. הם יזמו מספר פעולות טרור כדי לפגוע בבריטים(1945-1946). הבריטים, מצידם, ערכו מעצרים, חיפושי פתע, עוצר וכדומה. מוסדות היישוב הסתייגו מן הטרור, ותנועת המרי לא תפקדה במאוחד. עם זאת לא היו מוסדות מוכנים לשתף פעולה עם הבריטים. לאור המצב החליטו הבריטים להעביר לאו"ם את הטיפול בעניין עתידה המדיני של א"י. לארץ הגיעה ועדה מטעם האו"ם (1947) שגבתה עדויות מכל הגורמים. /למידע מלא...

מאורעות תרפ"א מהזווית של המדיניות הבריטית  

מחברת:   לואיז פישר

מילות המפתח: הספר הלבן (1939), וייצמן, חיים, מאורעות תרפ"א-תרפ"ב

המאורעות במאי 1921 גרמו לנציב העליון הרברט סמואל לשקול מחדש את מדיניותו ולהסיק שיש להגביל את התחייבותה של בריטניה כדי להשקיט את חששות הערבים. ב-1922 ניהל חיים וייצמן מגעים בבריטניה כדי להביא לאישור המנדט על ארץ ישראל על-ידי חבר הלאומים, באופן שיאפשר לממש את הקמתו של הבית הלאומי. כדי להבטיח זאת ההנהגה הציונית נאלצה להסכים לתנאי הספר הלבן של שר המושבות צ'רצ'יל, ברוח המלצות סמואל. המנדט אושר בקיץ 1922. /למידע מלא...

מכתב אל סר וינדהם דידס  

מחבר:   חיים וייצמן

מילות המפתח: המנדט הבריטי בארץ - ישראל, וייצמן, חיים

מכתב של ויצמן לידידו ו. דידס, שהיה המזכיר הראשי של ממשלת ארץ ישראל.
במכתב - וייצמן מתייחס לשאלה באיזו מידה תקיים ממשלת בריטניה את התחייבויותיה כלפי היהודים כפי שהבטיחה בהצהרת בלפור. אגב כך הוא סוקר את מערכות היחסים בין בריטים יהודים וערבים בארץ. /למידע מלא...

מכתב שני לסר וינדהם דידס  

מחבר:   חיים וייצמן

מילות המפתח: הספר הלבן (1939), המנדט הבריטי בארץ - ישראל, ערבים בישראל, וייצמן, חיים

במכתב שני לסר וינדהם דידס מתאר חיים וייצמן את האכזבה שלו ושל היישוב מהפיחות שחל בהצהרת בלפור בעקבות המלצות הספר הלבן (1922). אם זאת הוא מביע תקווה שהיישוב היהודי ימשיך בקו ההתפתחות שבו החל. /למידע מלא...