השומרונים  

מחברים:   יוסף ניצן , משה יעקובי

מילות המפתח: שומרונים, נוסח שומרוני למקרא, ספר תורה שומרוני, יהדות ושומרונות

השומרונים הם כת דתית שמרכזה באזור שכם והתורה היא ספר הקודש שלה. המאמר דן במוצאם של השומרונים לפי המסופר במקרא, על ההבדלים בינם ובין היהודים, על אמונתם ועל ספר התורה השומרוני ונוסחו. /למידע מלא...

החברה היהודית : עלייתו של מעמד החכמים  

מילות המפתח: חורבן בית שני, היסטוריה של ארץ-ישראל בעת העתיקה, תלמידי חכמים

המאמר עוסק בהשלכות של חורבן בית שני על החברה היהודית בארץ-ישראל. ערעור יסודות החברה והתגברות כוחם של יסודות שליליים, היעלמות המפלגות והכתות, אך גם עלייתו של מעמד החכמים. /למידע מלא...

החברה היהודית : בתי המדרשות ועולמם החברתי של חכמים  

מילות המפתח: היסטוריה של ארץ-ישראל בעת העתיקה, תלמידי חכמים

על התגבשות המסגרות החברתיות של עולם החכמים לאחר חורבן בית שני. /למידע מלא...

החברה היהודית : תלמוד או מעשה  

מילות המפתח: היסטוריה של ארץ-ישראל בעת העתיקה, תלמידי חכמים

אחת המחלוקות החשובות ביותר, שהעסיקו את החכמים במשך דורות אחדים, היתה השאלה מה עדיף - תלמוד או מעשה. "מעשה" בהקשר זה הוא קיום מצוות בתחום החברתי, כגון צדקה וגמילות חסדים. על הגישות השונות בקרב החכמים בסוגיה זו, בתקופה שלאחר חורבן בית שני. /למידע מלא...

החברה היהודית : החסידים  

מילות המפתח: חסידות, היסטוריה של ארץ-ישראל בעת העתיקה, תלמידי חכמים

החסידים היו שייכים לעולמם של חכמים, אולם התייחדו באורחות חייהם, בהשקפת עולמם ובפעילותם בחברה. בשאלת המחלוקת "תלמוד או מעשה" החסידים הדגישו באופן מוחלט את המעשה, במיוחד קיומן של מצוות שיש בהן תמיכה בחלשים. על התפתחות המושג "חסידים", ומערכת היחסים בין חכמים לחסידים, בתקופה שלאחר חורבן בית שני. /למידע מלא...

החברה היהודית : חברים ועמי הארץ  

מילות המפתח: היסטוריה של ארץ-ישראל בעת העתיקה, תלמידי חכמים

"חברים" ו"עמי הארץ" הם מושגים חברתיים מתקופת בית שני, המשנה והתלמוד. לאחר חורבן הבית, נשתנתה משמעותם של המושגים והם ציינו את החכם לעומת הבור. על המתיחות והשנאה בין חכמים לעמי הארץ, בתקופה שלאחר חורבן בית שני. /למידע מלא...

החברה היהודית : עולים מתפוצות הגולה  

מילות המפתח: היסטוריה של ארץ-ישראל בעת העתיקה, תלמידי חכמים

תנועת ההגירה לאחר חורבן בית שני, היתה בעיקר בכיוון של ירידה מארץ-ישראל לתפוצות הגולה. אך היתה גם עלייה, עלייתם של חכמים שבאו רובם מבבל. על יחסם של חכמים לריכוזי עולים מן התפוצות, ויחסם המתנשא של הבבלים לאוכלוסיה המקומית. /למידע מלא...