מכתבו של דוד בן גוריון  

מחבר:    מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות גיאוגרפיה

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, כפר סבא (יישוב עירוני), מכתבים ואיגרות היסטוריים

קטעים ממכתבו של דוד בן גוריון לאביו  /למידע מלא...

תנועת הפועלות בארץ ישראל מראשיתה עד 1927  

מחברת:   דפנה יזרעאלי

מילות המפתח: עלייה שנייה, תנועת הפועלות בארץ-ישראל, ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י

ראשיתה של תנועת הפועלות בתקופת העליה השניה על רקע אפלייתן של הנשים בתחום העבודה ובייצוג הפוליטי. התנועה שהייתה מסגרת אוטונומית בתוך ההסתדרות הכללית פעלה להגשמת השוויון ולקידום האינטרסים של הנשים. /למידע מלא...

בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: שאלה מורכבת ואישיות רבת פנים  

מחבר:   נתנאל לורך

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, חלוקת ארץ-ישראל (תכניות), עיר בירה, ירושלים (יישוב עירוני)

סקירת עמדתו של בן גוריון בעניין ירושלים מראשית שנות ה-20 ועד 1937 מלמדת כי היא השתנתה על פי הערכתו את הסיכויים להשגת היעד: כאשר ירושלים עברית כחלק ממדינה יהודית, נראה בעיניו בהישג יד, הוא תבע זאת בלהט אך כאשר תביעה זו לא הייתה ריאלית הוא וויתר עליה.   /למידע מלא...

בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: תש"ח- מהשלמה עם בנאום להכללה בפועל  

מחבר:   נתנאל לורך

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, ירושלים (יישוב עירוני), ועדת אונסקו"פ, עיר בירה

ב- 1947 סברו כל מנהיגי היישוב והתנועה הציונית שירושלים היא המחיר שיש לשלמו, לפחות לפי שעה, עבור הקמת מדינה יהודית בחלקים אחרים של ארץ ישראל. בן גוריון ראה בהגנה על ביטחון יהודי ירושלים ועל שמירת הרוב היהודי בה יעד עיקרי. /למידע מלא...

חנה מייזל-שוחט  

מחברת:   מרגלית שילה

מילות המפתח: עלייה שנייה, חוות חקלאיות, מייזל, חנה

חנה מייזל, אשתו של ישראל שוחט עלתה לארץ בתקופת העלייה השנייה. בשנת 1911 הקימה חוות לימוד לנערות בשם "חוות העלמות" בחצר כנרת. החווה פעלה בהצלחה עד 1917 ובמסגרתה רכשו הנערות ידע חקלאי בצד לימוד שיטתי של כלכלת בית. /למידע מלא...

בן גוריון ושרת: צמיחתן של שתי אסכולות מדיניות בממשלת ישראל  

מחבר:   בני מוריס

מילות המפתח: שרת, משה, בן-גוריון, דוד, פעולות תגמול, מדיניות חוץ

בשנות ה- 50 המוקדמות היו בממשלת ישראל שתי אסכולות חשיבה - אקטיביסטית שאותה ייצג בן גוריון ומתונה שאותה ייצג משה שרת. הפער בין האסכולות האלה בלט הן בשאלת התגובה להסתננות הערבים למדינת ישראל והן במידת הפתיחות לחשיבה המערבית.  עם עלייתו של שרת לראשות הממשלה בסתיו 1953 הוא אישר כמה פעולות תגמול אך התנגד לגמול אוטומטי. /למידע מלא...

דוד בן-גוריון: "ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי להיחקק אף הוא בתולדותינו" : חזון החינוך הממלכתי של דוד בן-גוריון  

מחברת:   מתיה קם

מילות המפתח: ישראל, בן-גוריון, דוד, חינוך ממלכתי

דוד (גרין) בן-גוריון (1886 - 1973), הידוע גם בכינויו "הזקן", היה ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון של מדינת ישראל, ונחשב לאדריכלה של המדינה. במהלך שנותיו בראשות הממשלה עיצב בן-גוריון את דמותה של המדינה הצעירה.  במסה המקיפה "נצח ישראל"  שרטט בן-גוריון גם את דיוקנה הרעיוני של מערכת החינוך הממלכתית שזה עתה קמה. קביעתו כי "ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי [...] להיחקק אף הוא בתולדותינו" נבעה מן הייעוד המרכזי (והלאומי) שהציב למערכת החינוך: לעצב "במידה רבה, ואולי מכרעת" את "קלסתר פניו הרוחניים של הנוער ועל-ידי כך – של העם".  /למידע מלא...