תגובות פילוסופיות ותיאולוגיות של יהודים על השואה  

מילות המפתח: פילוסופיה יהודית, שואה ויהדות

הוגי דעות ניסו לתת תשובות אפשריות לאירועי השואה. הם הציעו תשובות תיאולוגיות, המבקשות לתת הסבר דתי לאירועים, ותשובות פילוסופיות המנתחות מושגים הקשורים למשמעות של חורבן יהדות אירופה. בין אם מדובר בתשובות מסורתיות או בתגובות מודרניות ברור שהן בעיתיות. /למידע מלא...

קידוש השם  

מילות המפתח: קידוש השם, שואה ויהדות

מושג מרכזי ביהדות למן התקופה שאחרי חורבן בית ראשון והיה למצוות עשה: האדרת שם ה' עד כדי מסירת הנפש. הבוחר במודע למות על שם אמונת ישראל נחשב ל'קדוש'. בתקופת השואה נעלם יסוד הבחירה בקידוש השם. /למידע מלא...

מיומנו של משה פלינקר על חג השבועות וסוגיית "העם הנבחר"  

מחבר:   משה פלינקר

מילות המפתח: שבועות, שואה ויהדות

משה פלינקר נולד בהולנד למשפחה דתית. לאחר פרוץ המלחמה ברחו הוא ומשפחתו לבלגיה. בשבתו במחבוא בבריסל, כתב יומן , כולו בעברית, ובו סיפר על הקורות אותו ואת משפחתו, על חוויותיו והרהוריו. /למידע מלא...

מזכרונותיו של הרב שמעון הוברבאנד על חופות בפולין בזמן המלחמה  

מחבר:   שמעון הוברבאנד

מילות המפתח: חתונה, שואה ויהדות

הרב שמעון הוברבאנד, נולד ב- 1909 בפולין. בראשית 1940 הגיע לוורשה שם חבר לעמנואל רינגלבלום, נטל חלק בפעילות העזרה עצמית והיה לאחד מעמודי התווך של מפעל התיעוד המחתרתי "עונג שבת". חלק מחיבוריו החשובים רוכזו בספר "קידוש השם". הרב שמעון הוברבנד נשלח לטרבלינקה בקיץ 1942, ושם נרצח. בקטע זה מסביר הרב שמעון הוברבאנד את הסיבות לריבוי החתונות והחופות בזמן המלחמה. /למידע מלא...

מעדותו של דויד ברגמן על חגיגת בר-המצווה בקרון בדרך למחנה ריכוז  

מילות המפתח: בר-מצווה, שואה ויהדות

דויד ברגמן, יליד פולין, 1914. בעדותו מתאר דויד ברגמן את חגיגת בר-המצווה שלו בקרון רכבת בדרך למחנה ריכוז.   /למידע מלא...

מעדותו של חנוך צינוירט על חיי דת בעיירה גריבוב שבפולין  

מילות המפתח: מסורת יהודית, שואה ויהדות

חנוך צינוירט נולד ב- 1925 בגריבו שבפולין. נשלח לאושוויץ-בירקנאו ושוחרר בבוכנוולד על ידי האמריקאים. בעדותו של חנוך צינוירט הוא מתאר איך הם ניסו לשמור על המסורת היהודית בעיירה. /למידע מלא...

מארכיון רינגלבלום על איסור השימוש במקווה, פולין, 1941  

מחבר:   שמעון הוברבאנד

מילות המפתח: מקווה טהרה, שואה ויהדות

בין שאר הגזירות, היה איסור על יהודים לטבול במקווה. המקוואות נחתמו ועל הדלת נתלה פתק האומר: על פתיחת המקווה או השימוש בו צפוי עונש כעל מעשה חבלה – מ-10 שנים עד עונש-מוות. /למידע מלא...